70.1% מהצעירים והצעירות בגיל 22 מצפים להשיג לפחות תואר אקדמי - 75% מהנשים לעומת 65.4% מהגברים. כך עולה מסקר של הלמ"ס לבחינת עמדותיהם של צעירים כלפי לימודים אקדמיים.
רק 2.1% מהמשיבים, שלא הביעו כוונה ברורה להירשם ללימודים אקדמיים, ציינו את הבחינה הפסיכומטרית או את תנאי הקבלה כסיבה העיקרית לכך.
34.4% מבעלי בגרות טכנולוגית מוגברת כבר הגישו את מועמדותם ללימודים אקדמיים, לעומת 9.9% בקרב האחרים - פי 3.5.
בהשוואה לסטודנטים חדשים לתואר ראשון, שיעור המשיבים שציינו את הנדסה ואדריכלות כתחום הלימוד המועדף היה גבוה יותר, ואילו שיעור המשיבים שציינו את התחומים חינוך והכשרה להוראה ומדעי החברה היה נמוך יותר.
עוד עולה מהסקר כי הורים ובני משפחה הם מקור החשיפה השכיח ביותר לגיבוש הבחירה בתחום הלימודים (35%). מקורות נוספים הם: האינטרנט והרשתות החברתיות (22.8%) וחברים (21.6%).
עוד עולה מנתוני הסקר כי 88% מילידי שנתון 2004 השלימו 12 שנות לימוד ו-62.2% היו זכאים לתעודת בגרות. שיעורים אלו היו גבוהים יותר בקרב נשים: 91.8% מהנשים השלימו 12 שנות לימוד ו-68.2% היו זכאיות לתעודת בגרות. זאת, לעומת 84.3% ו-56.3% מהגברים, בהתאמה.
עד כה, 16.3% מילידי השנתון ניגשו לבחינה הפסיכומטרית. הציון הממוצע של גברים (564.5 נקודות) היה גבוה יותר מהציון הממוצע של נשים (528 נקודות).
פערים בולטים נמצאו בחלק הכמותי - ציון ממוצע של 115.3 נקודות בקרב גברים, לעומת 105.5 נקודות בקרב נשים, ובאנגלית - 113.2 לעומת 101.9, בהתאמה.
בחלק המילולי נרשמו ציונים דומים - 106.2 בקרב גברים ו-105.6 בקרב נשים.
הציפיות לתואר, הסיבות להימנעות והמקצועות המבוקשים
לצד נתוני ההישגים בפועל, ממצאי הסקר מאפשרים גם לבחון את רמת ההשכלה שהצעירים מצפים להשיג בעתיד. 70.1% מצפים להשיג במהלך חייהם לפחות תואר אקדמי - 75% מהנשים לעומת 65.4% מהגברים.
בשאלה על התעודה הגבוהה ביותר שהם מצפים להשיג במהלך חייהם, התשובות היו: 32.6% ציינו תואר ראשון, 26.9% תואר שני כולל דוקטור לרפואה, 10.6% - תואר שלישי, 3% - תעודת בגרות, 12% ציינו תעודה אחרת שאינה תואר אקדמי או תעודת בגרות ו-15% לא ציפו להשיג אף אחת מהתעודות שנמנו.
הציפיות קשורות במידה רבה גם להישגים בתיכון. בקרב הזכאים לתעודת בגרות - 81.1% מצפים להשיג תואר אקדמי, לעומת 53.3% בקרב אלו שאינם זכאים.
תואר ראשון הוא התעודה הגבוהה ביותר ש-35.8% מהזכאים מצפים להשיג, לעומת 29.6% מאלו שאינם זכאים. תואר שני או דוקטור לרפואה - 33.4% לעומת 15.3%, בהתאמה, ותואר שלישי - 11.9% לעומת 8.4%, בהתאמה.
49.8% ציינו כי המניע המרכזי לכניסה ללימודים אקדמיים הוא האפשרות לעסוק בתחום שמעניין אותם. 30% רואים בתואר אמצעי להתקדמות כלכלית בשוק העבודה. 16.7% ציינו כי המניע הוא אהבה ללמידה.
בקרב אלו שלא הביעו כוונה ברורה להירשם ללימודים אקדמיים, הסיבות הבולטות ביותר להימנעות היו: חוסר עניין כללי במסגרת האקדמית (53.3%), היעדר תוכניות מוגדרות לעתיד (20%) והעדפה של מסלולי לימוד מקצועיים קצרים.
11.9% השיבו שהסיבה היא הצורך בלימודים לקראת תעודת בגרות ו-2.1% בלבד ציינו את הבחינה הפסיכומטרית או את תנאי הקבלה כסיבה העיקרית.
עד שנת הלימודים 2025-2024 - 15.4% מילידי שנתון 2004 הגישו מועמדות ללימודים אקדמיים, שני שלישים מתוכם (66%) נשים.
מתוך המועמדויות, 74.6% הסתיימו בקבלה ובלימודים בפועל.
גם בקרב המתקבלים והלומדים ניכרים הבדלים בין נשים לגברים בתחומי הלימוד. במקצועות הבריאות - כ-90.5% מהמתקבלים והלומדים הן נשים, בחינוך כ-85.3% ובמדעי החברה - כ-82%.
לעומת זאת, כ-56.4% מהמתקבלים והלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הם גברים. בהנדסה ובאדריכלות החלוקה בין נשים לגברים מאוזנת.
התרעות פיקוד העורף