עלייה עקבית ומדאיגה בשיעור הקטינים הנפגעים מינית
65% מהפגיעות המיניות בילדים עד גיל 12 הם גילוי עריות ו-13% הם אונס או ניסיון אונס. 73% מהפגיעות בוצעו על ידי בן משפחה. 28% מהפניות לסיוע על פגיעות מיניות בבני נוער (13-18) עסקו בגילוי עריות ו-30% באונס או ניסיון אונס. ב-30% מהפניות על פגיעה בנוער, הפוגע הוא בן משפחה, וב-25% הפוגע הוא במעגל החברתי – ידיד, מכר או שכן.
מערכת החינוך לא בטוחה
הצד השני הוא הקטינים הפוגעים: 44% מהחשודים בעבירות צילום והפצת תוכן מיני של הנפגעים הם קטינים, לעומת השיעור של קטינים חשודים בכלל עבירות המין שהוא 16%, שיעור גבוה פי 2.75. קבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרב החשודים בעבירות אלה היא בני 15.
רק 4% מהפוגעים מינית בגברים הם זרים
86% מכלל הפניות למרכזי הסיוע עסקו בפגיעות בנשים, ו-14% עסקו בפגיעה בגברים. בקרב קטינים התמונה כמעט שווה - במרכזי הטיפול הייעודיים של משרד הרווחה לטיפול בקטינות ובקטינים נפגעי עבירות מין טופלו 3,885, כאשר 59% מהן בנות ו-41% בנים.
לראשונה בדוח זה יש פילוח של פניות על פגיעה מינית בגברים. 27% מהפניות עסקו באונס או ניסיון אונס; ו-19% בגילוי עריות. רק ב-4% מהמקרים דווח על פוגע זר, ב-30% מהמקרים דווח על פגיעה על ידי בן משפחה, ב-21% בידי אדם מהמעגל החברתי, ב-12% במסגרות חינוך, וב-9% במסגרת זוגיות או דייט.
ירידה במספר כתבי האישום על עבירות מין
בשנת 2025 נפתחו 6,678 תיקי עבירות מין והטרדה מינית, עלייה של 2.5% ביחס לשנת 2024, אבל בפרקליטות נפתחו 4,517 תיקים על עבירות מין והטרדה מינית, ירידה מתונה של 2.5% משנה שעברה. מנתוני פרקליטות המדינה עולה כי 82% מתיקי עבירות המין שהתקבלה בהם החלטה סופית נסגרו ללא הגשת כתב אישום. הוגשו 623 כתבי אישום – ירידה של כ-6.5% מעומת שנת 2024.
הצרכים גוברים, המענים לא מתרחבים
2,588 נפגעי עבירות מין קיבלו במהלך 2025 טיפול במסגרות ייעודיות של משרד הרווחה והרשויות המקומיות אבל 1,525 נשארו בסטטוס של המתנה לטיפול נפשי במסגרות אלה מפאת עומס, מחסור במטפלים ותורים ארוכים. הדוח מציין כי למרות הצורך הגובר בטיפול ורשימות ההמתנה הארוכות, היקף המענה לא התרחב: מאז השיא שנרשם ב-2022, ירד מספר המטופלות והמטופלים במרכזים הייעודיים וב-2025 הוא נותר כמעט זהה לזה שנרשם חמש שנים קודם לכן.
השלכות 7.10: מעולם לא נרשמה עליה כה חדה
"בישראל אפשר לאנוס ולחמוק מלשלם מחיר"
מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, מסרה: "מאחורי כל אחת מ-65 אלף הפניות שהגיעו השנה למרכזי הסיוע עומדים אישה או גבר, ילדה או נער, שמצאו בתוכם את הכוח לשבור את השתיקה סביב פגיעה מינית. כל פנייה כזו היא רגע של אומץ גדול, ולעיתים הפעם הראשונה שבה נפגעת או נפגע מעזים לומר בקול את מה שנשאו לבד זמן רב. היכולת לפנות לעזרה היא רק תחילת הדרך, דרך שמחייבת גם ליווי וטיפול נפשי מקצועי וגם מערכת משפט שנותנת מענה. לא ייתכן שמי שמצאו את הכוח לבקש עזרה יידרשו להמתין לטיפול שהם זקוקים לו, ולא ייתכן שירגישו שהדרך אל הצדק חסומה בפניהם. מי שמצאו את האומץ לדבר צריכים לדעת שקולם נשמע, גם בחדר הטיפול וגם באולם המשפט".
סוליציאנו מוסיפה: "אנחנו באיגוד מרכזי הסיוע עוקבות במשך שנים אחרי נתוני האלימות המינית ולצערי הרב לא רואות שיפור בשיעורי ההעמדה לדין של אנסים ומטרידים. בפועל, היום במדינת ישראל אפשר לאנוס ולפגוע, וברוב המקרים לחמוק מלשלם מחיר על הפגיעה הקשה. אלימות מינית גורמת לטראומה קשה, ובחברה מתוקנת חובה שפוגעים יעמדו לדין וישלמו מחיר על הנזק האיום שגרמו. גם העלייה החדה במספר הפניות הנוגעות לפגיעות תוך שימוש סמי אונס, שכמעט הוכפל בתוך שנה, מדאיגה מאוד. למרות זאת, עד היום רק שני גברים הורשעו בפגיעה תוך שימוש בסמי אונס". היא מדגישה: "כולי תקווה שהממשלה הבאה תציב את המאבק באלימות מינית במקום גבוה בסדר העדיפויות ותפעל לשינוי המציאות הקשה, שבה רק במקרים מעטים פוגעים נושאים באחריות פלילית למעשיהם".