"מדובר בשאלה של בעיה מילולית, המלל היה ארוך ומסורבל", הסביר ולדימיר (וובה) גורביץ', מורה למתמטיקה בתיכון גימנסיה חדרה. "ראינו שלתלמידים היה מאוד קשה להתמודד עם השאלה הזו, גם תלמידים שידעו לפתור אותה נאלצו לוותר. הם יצאו אחד אחרי השני מהבחינה ואמרו שלא הצליחו. זו שאלה ברמה מאוד גבוהה, מעבר ל-3 יח"ל, לכל הפחות מתאימה לרמה של 4 יח"ל. גם מי שהתגבר על עניין הניסוח והצליח לבנות את המשוואה, לא הצליח לפתור את זה כי זה דרש טכניקה אלגברית של צמצום נעלם, משהו שבדרך כלל תלמידי 3 יח"ל לא שולטים בזה, אז גם אם הם הבינו את זה הם נתקעו שם".
לדבריו, מפני שמדובר בשאלה הראשונה בשאלון, זה הגביר את הלחץ של התלמידים ובזבז להם זמן רב. גורביץ' מוסיף כי "בשאלון של 4 יח"ל ראינו בעיה מילולית שמכל הבחינות היא הרבה יותר נגישה. הפער בין 3 ל-4 יח"ל צריך להיות חד משמעי והוא באמת משמעותי אבל ראינו בעיה מילולית שהיא הרבה יותר קלה - הניסוח יותר ברור, המשתנים מוגדרים באופן ישיר, לא משהו שמצריך לשבור את הראש. לראות בעיה יותר קלה ב-4 יח"ל, כמורה שמלמד כמעט 10 שנים זה מעלה אצלי סימני שאלה".
"זה לא היה בעבר, לא זכור לי בחינה ברמה כזו קשה", הוא מוסיף. "זה מכלול של דברים שהופך את השאלה לכמעט לא פתירה לרמה כזו של תלמידים. בשורה התחתונה, זה עשוי לפגוע בציונים של התלמידים - מי שהיה בגבול של לעבור או לא, במקרה הזה ייכשל. אולי משרד החינוך צריך לתת הנחייה לעשות סטטיסטיקה - כמה מהתלמידים הצליחו לפתור אותה. אם אני מסתכל על מה שהיה אצלנו, זה שואף לכמעט אפס. זה לגיטימי לתת חלק מהשאלות ברמה יותר קשה אבל זו שאלה לא פתירה".
התרעות פיקוד העורף