לפי המחקר, במקצוע ביולוגיה, בקרב תלמידים מהחברה היהודית בתשע"ז (2016/17), שיעור הניגשים לבגרות המגיעים מרקע חברתי־כלכלי גבוה עמד על 19%, מרקע חברתי בינוני - 12%, ו־8% בלבד מרקע נמוך. בכולם מדובר בעלייה מאז תשע"א (2010/11), אך בעוד בקרב תלמידים מרקע חברתי גבוה מדובר בעלייה של 4%, בקרב תלמידים מרקע בינוני או נמוך מדובר בעלייה של 1% בלבד.
תמונה דומה ניתן לראות גם בפיסיקה: בתשע"ז שיעור הניגשים לבגרות עמד על 16% מהרקע הגבוה, 8% מרקע בינוני, ו־4% מרקע נמוך. בקרב תלמידים מרקע גבוה נרשמה עלייה של 4% משנת תשע"א, ומרקע בינוני ונמוך שיעור הניגשים עלה ב־2% וב־1%, בהתאמה.
גם בקרב האוכלוסייה הערבית ניתן למצוא דפוס דומה, אולם בקרב חברה זו קיימת יותר תנודתיות וכן מדובר בקבוצה קטנה יותר של כ־5% בלבד מהרקע החברתי הגבוה. למשל, בבחינה בביולוגיה נבחנו כשליש מהתלמידים מהרקע החברתי הגבוה (34%), מהבינוני (31%) ו־21% מהרקע הנמוך.
בהשוואה לתשע"א, נרשמה עלייה של 4% מהתלמידים מהרקע הבינוני ושל 3% מרקע נמוך, אך בקרב התלמידים מרקע גבוה נרשם חוסר יציבות - שיעור התלמידים שניגשו למבחן זה בתשע"א היה 32%, בתשע"ו כבר עמד על 41% ובתשע"ז ירד ל־34%.
בראמ"ה בחנו את שיעורי הניגשים לבחינות הבגרות במדעים בתשע"ז של תלמידי כיתה י"ב, לאור הישגיהם במיצ"ב מדעים בשנת תשע"ג, כשהיו בכיתה ח', והממצאים העולים מכך מחזקים את השפעת הרקע הסוציו־אקונומי על בחירת התלמידים בהמשך ולא את רמת הידע שלהם או את יכולתם המדעית.
התרעות פיקוד העורף