שנה לאחר שנחשף ניסיון להטיה על ידי מנהלי בתי ספר בתוצאות מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), משרד החינוך פרסם היום (רביעי) את נתוני המבחן לשנת תשע"ט. גם השנה, הנתונים לא מבשרים על שינוי כיוון במערכת החינוך ומצביעים על כך שנשמרים הפערים בין המגזרים ובין השכבות הכלכליות-חברתיות השונות.
מדובר בשנה האחרונה בה הועברו מבחני המיצ"ב החיצוני במתכונתם הנוכחית, כאשר בשנת הלימודים הבאה, כחלק מהפקת הלקחים שנעשתה על ידי צוות מקצועי שבחן את הנושא, יחל מודל הערכה חדש שיכונה "תמונת מצב החינוך".
מבחני המיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים עומדים ברמת הדרישות המצופה לפי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים נערכו בין החודשים מרץ למאי 2019, והשתתפו בהם 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים.
גם בפילוח תוצאות המבחן במתמטיקה לפי מגדר קיים שוני: כ- 257 נקודות בממוצע אצל הבנים, לעומת 248 נקודות אצל הבנות. בקרב דוברי הערבית ניתן לראות הבדלים דומים: הציון הממוצע עומד על 243 נקודות, בעוד אצל תלמידים המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, הממוצע עומד על 267 נקודות לעומת תלמידים ממצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, שעומד על 234 נקודות. מבחינת פילוח מגדרי, הבנות הוציאו ציון גבוה יותר, 245 נקודות לעומת 240 נקודות.
עם זאת, בקרב תלמידי כיתות ח', התלמידים דוברי העברית מובילים עם ציונים גבוהים יותר. למעשה, לא רק שהתלמידים דוברי הערבית נשארים מאחור, ציוניהם מתדרדרים. ממוצע דוברי עברית עומד על כ-258 נקודות לעומת 230 נקודות בקרב דוברי הערבית.
בפילוח התלמידים על פי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, תלמידים מרקע חברתי נמוך יותר, השיגו 244 נקודות לעומת 220 נקודות. הבנות מובילות בשני המצבים, כאשר הציון הממוצע שלהן עומד על 260 נקודות לעומת 235 נקודות לבנים.
בפילוח פנימי בתוך החברה הערבית הפערים מוסיפים לגדול: ממוצע התלמידים הדרוזים עומד על 253 נקודות, בעוד בקרב התלמידים הערבים הציון עומד על 235 נקודות ובקרב הבדואים בדרום כ- 202 נקודות.
בקרב דוברי ערבית בכיתות ה', הממוצע עומד על 607 נקודות, כבשנה שעברה היו 602 נקודות. מאז תחילת העשור נרשמה עלייה מצטברת של 68 נקודות סך הכל. תמונה דומה מתקבלת בקרב תלמידי כיתות ח' - 561 נקודות השנה, בדיוק כמו בשנה הקודמת, עם עלייה מצטברת של 48 נקודות.
מבחינת אמירות גזעניות - 7% מהתלמידים ביסודי, 10% בחטיבות הביניים ו-8% בחטיבות העלינות, דיווחו כי בחודש האחרון מישהו לעג להם בשל צבע עורם, מוצאם או דתם. לאורך השנים נרשמה ירידה בדיווחים הללו,- כ-7% דיווחים בנושא בשנה זו ביסודי לעומת 16% בשנת תש"ע, ובחטיבות הביניים 10% לעומת 15%.
עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, ביקרה את אופן פרסום הנתונים ע"י משרד החינוך ואמרה: "מצער כי משרד החינוך בוחר פעם נוספת להתעלם מפסיקת בית המשפט העליון. המשרד מציג לציבור דוח כללי, הנותן מבט על הישגי תלמידי ישראל כפי שאלו משתקפים מתוצאות המיצ"ב, ולא מעניק תמונת מצב באופן שחשוב ומסייע להורי התלמידים. הדוח כפי שפורסם אינו מייתר או פוטר את משרד החינוך מפרסום הנתונים ברמת בית הספר. התנועה הגישה מספר בקשות מידע לקבל את נתוני המיצ"ב והיא ממתינה לתשובת המשרד בנושא. עמדתנו הייתה ונשארה, כי ככל שמתקיימים מבחנים, מדדים והערכה במערכת החינוך יש להביאם בפירוט המלא ביותר לציבור ההורים והתלמידים".
ח״כ איציק שמולי הגיב על נתוני מבחני המיצ״ב ואמר כי: ״מבדק אחר מבדק והתוצאה נותרת בעינה, משרד החינוך מקבל ציון נכשל בתפקיד הכי חשוב שלו - להעניק לכל אחד, לא משנה מאיפה הוא מגיע, הזדמנות שווה. עם שר חינוך שממוקד בלחבק כהניסטים ולקדם טיפולי המרה המציאות הזו בוודאי לא תשתנה תחתיו. זו פשוט חרפה שבמדינה כל כ קטנה השאלה הגורלית עבור ילד אינה לאן ירצה להגיע אלא איפה הוא נולד״.
התרעות פיקוד העורף