"משיחות רבות עם אנשי הייטק בתפקידים בכירים, עם מנהלי חברות, עם קרנות השקעה ועם סטארטאפים הבנו שצריך יותר", אומר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך. "הם כל הזמן אומרים: 'צריך הרבה יותר ממה שיש כיום, חסר לנו, אנחנו צריכים רמה גבוהה יותר'. וכששאלנו אותם מה בדיוק הם צריכים, הם לא ידעו לומר בדיוק מה, רק שחשוב שיהיו טובים".
קרן טראמפ לחינוך קידמה בעבר את התוכנית לשיפור ההישגים של תלמידים בחמש יחידות במתמטיקה, והצליחה להכפיל את מספר התלמידים בישראל הניגשים לבגרות ברמה זו. "אז אם נכפיל את מספר הבנים והבנות שניגשים לבגרות בת חמש יחידות במתמטיקה, נשאלת השאלה 'מדוע בהייטק אנחנו לא רואים גם אחוז נשי גבוה יותר?'. ההבנה הייתה שמתמטיקה חשובה מאוד להייטק, אבל לא מספיק".
על פי דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק בשיתוף עם הממצאים מדוח מכון אהרון, נמצא כי הגורם המרכזי שעל בסיסו מדינת ישראל תוכל להגדיל באופן משמעותי את כמות ההייטקיסטים בישראל הוא כמות התלמידים המסיימים את לימודי התיכון עם בגרות הייטק מלאה. מדובר בשינוי פרדיגמה, כיוון שלראשונה מדינת ישראל מקשרת באופן אמפירי בין לימודי חטיבת הביניים והתיכון לבין הצלחתה בסקטור ההייטק, שהוא קטר של הכלכלה הישראלית.
"התחרות על העבודה היא לא לעומת גלית מי"ב2, אלא לעומת לי משנגחאי שלומד קשה מאוד. היא גלובלית מאוד. הרבה מאיתנו עוברים מקומות מגורים הרבה יותר מאשר בעבר, עושים רילוקיישן. אנחנו נמצאים במקום רב־תרבותי גם בעבודה - עובדים עם סינים, עם הודים, עם אנשים ששונים מאיתנו. כהורים, אנחנו יודעים שהעולם מהיר מאוד ומשתנה מהר מאוד, והוא דורש מהילדים גם ידע וגם מיומנויות, שהם צריכים כצידה לדרך עכשיו".
הממשלה הקודמת הקימה את הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק בראשות דדי פרלמוטר מתוך הבנה שעד 2026 ההייטק הישראלי, שעמד אז על 9%, צריך לצמוח ל־15% מהמועסקים במשק, וזה כולל גם הנגשה לבגרויות, ובדגש על תלמידות בנות, דוברי ערבית ותלמידי פריפריה שנמצאים בייצוג חסר כיום.
פרלמוטר, סגן נשיא בכיר לשעבר באינטל העולמית, אומר: "העולם הדיגיטלי, המתפתח במהירות לנגד עינינו, דורש מכל מדינה לפתח הון אנושי ברמה הגבוהה ביותר ובמספרים הולכים וגדלים, לא רק כדי להזין את תעשיית ההייטק, אלא גם כדי להאיץ את תהליך הדיגיטציה של הכלכלה ולספק עובדים מיומנים לתחומים שעוברים תהליך של טרנספורמציה בפיתוח ובתפעול של עולמות מעבר להייטק, כמו תעשיית התרופות, עולם התחבורה, עולם הרפואה והתעשייה בכללה. אותם עובדים בעלי מקצועות טק בכל המשימות האלו הם בחלקם הגדול בעלי יכולות טכנולוגיות ומדעיות גדולות".
"לכן אין פלא שהוועדה להון האנושי הגדירה את מערכת החינוך בכלל ואת 'בגרות ההייטק' בפרט (חמש יחידות מתמטיקה, פזיקה ו/או מדעי המחשב ואנגלית) כבסיס שאי אפשר להמעיט בחשיבותו לכלכלה הישראלית. הוועדה שמה דגש עצום על האיכות וגם על הכמות הגדלה והולכת שתצמח מתלמידות ומתלמידים מכל חלקי החברה בישראל".
לדברי הורביץ, עיקר אנשי ההייטק הם בנים יהודים ממרכז הארץ, ולא מכיוון שיש הסללה. "זה קורה כי בחטיבת ביניים אפשר לבחור, למשל, בכיתה מדעית, מופת או נחשון. יש כיתה אחת כזאת שבה לומדים הילדים בעלי המוטיבציה והיכולת מתמטיקה מוגברת, פיזיקה ומחשבים, ואף אחד אחר לא לומד את המקצועות האלו, כי הם לא נכללים בחטיבה בתוכנית הלימודים. כשהילדים מגיעים לסוף כיתה ט' לבחירת מגמה בתיכון, מי שלמד בכיתה המצוינת ימשיך. מי שלא למד את המקצועות האלה, נמצא בחסך של שלוש שנים לעומת חבריו שכן למדו. ויש פה ילדים שעלו על מסלול ההייטק כבר בכיתה ז' בלי לדעת. וכשהם מגיעים בסוף כיתה ט' לבחור את המגמות ואולי מתעניינים במשהו טכנולוגי, הרכבת כבר יצאה מהתחנה אם לא עלו עליה קודם".
"עם השנים הצנרת מתרחבת, אבל לא מתגוונת. העסק מתרחב בעיקר בקהל הקיים שלו. וזה הקטר שלוקח את ההייטק הישראלי. תארי לך שהיו בנות ערביות ובנים מהפריפריה. אם הם יעלו על המסלול הזה, יש מי שמחכה להם בהמשך. וזה המאמץ שכולנו נמצאים היום בתוכו אחרי הוועדה של דדי. כולנו מבינים שהרחבת כיתות המצוינות היא לא רק ל־40 הילדים הראשונים שההורים שלהם ידעו שיש מבחני כניסה, אלא לכל מי שנכון לאתגר. היום יקבלו כמעט כל ילד וילדה שמראים נכונות".
"אבל בסוף זה מאוחר מדי, בטח למי שלא לומד את המקצועות האלו בחטיבה בכיתות הטכנולוגיות. לכן אני חושב שהקריאה להורים שהעתיד מתחיל בחטיבה היא חשובה. צריך לומר להם: 'תתעוררו!'". מי שרוצה לעבוד בהייטק, מי שלא רוצה לסגור את הדלת הזאת ולא בחר בכיתה מדעית או בכיתת מצוינות, אולי יהיה מאוחר מדי בתיכון. הרכבת יוצאת מהתחנה בחטיבת הביניים, ולתלמידים לפעמים קשה מאוד להשלים את הפערים האלה כשהם מגיעים לתיכון. משרד החינוך ער לכך ופותח יותר ויותר כיתות מצוינות. כמעט לא יגידו לילדים 'לא', אם הם רוצים להצטרף. ההורים צריכים להבין את זה ולא לוותר וגם לדחוף את הבנות שלהן".
התרעות פיקוד העורף