הניסוח של וינטר היה מחושב: הוא התחייב להמליץ על נתניהו כראש מחנה הימין, אך נמנע מלהתחייב מראש כי יישב רק בממשלה בראשותו. בכך השאיר לעצמו פתח לתרחיש שבו נתניהו לא ישיג רוב של 61 מנדטים, והמערכת תידרש להרכבים אחרים. אלא שהניואנס הזה כמעט נעלם ברעש הפוליטי. המסר שנקלט היה חד ופשוט הרבה יותר - וינטר מתייצב לצד נתניהו. מבחינתו, זו הייתה פגיעה בדיוק בנכס האלקטורלי שאותו ניסה לבנות: היכולת למשוך מצביעי ימין מאוכזבים, ימין רך ואף חלקים מהמרכז, מבלי להיתפס כעוד שלוחה של הקואליציה הקיימת.
במילים אחרות, ההצהרה שנועדה לסגור חזית מול הליכוד פתחה לו חזית אחרת - מול הבוחרים שביקשו לראות בו אלטרנטיבה עצמאית.
החיבור של סמוטריץ' ופייגלין שינה את המשוואה
במקביל, האיחוד בין סמוטריץ' לפייגלין שינה את התמונה גם בתוך הימין. מעבר לחיבור הפוליטי עצמו, יש כאן גם אפקט פסיכולוגי משמעותי: הסקרים אינם רק משקפים את מצב המפלגות, אלא משפיעים על התנהגות הבוחרים. מי ששוקל להצביע למפלגה שנעה סביב אחוז החסימה מתחיל לחשב לא רק הזדהות, אלא גם סיכון – והחשש שקולו יירד לטמיון עשוי לדחוף אותו לעבר רשימה שנתפסת כבטוחה יותר.
החיבור בין סמוטריץ' לפייגלין שיפר משמעותית את נקודת הפתיחה של שניהם. ההערכה היא שלסמוטריץ' יש גרעין תמיכה של כ-2 עד 3.5 מנדטים, בעוד פייגלין מביא עמו פוטנציאל של כ-1 עד 2.5 מנדטים. בנפרד, כל אחד מהם נמצא באזור מסוכן; יחד, הסיכוי לעבור את אחוז החסימה גדל משמעותית. מעבר לחשבון המנדטים, עצם האיחוד מייצר מומנטום: תמיכה מצד רבנים, תחושת התלכדות והמסר לבוחרים שמדובר ברשימה עם סיכוי ממשי להיכנס לכנסת.
במצב הזה, חלק מהמתלבטים בימין עשויים להעדיף את החיבור של סמוטריץ' ופייגלין על פני וינטר - לא משום ששינו את עמדותיהם, אלא משום שהרשימה המאוחדת נתפסת כבטוחה יותר מבחינת אחוז החסימה. מבחינת וינטר, זו פגיעה ישירה דווקא במאגר הקולות שאותו ניסה לכבוש: מצביעי ימין שמחפשים מסגרת חדשה, אך אינם רוצים להסתכן בהצבעה למפלגה שעלולה להישאר מחוץ לכנסת.
הניסיון של וינטר לעצור את השחיקה
בסביבת וינטר הבינו, ככל הנראה, שהנוכחות התקשורתית שלו אינה מספיקה מול הלחץ שנוצר סביבו, ובימים האחרונים הוא עבר לקו פרונטלי ואקטיבי יותר. הוא חזר והבהיר את עמדתו ביחס לנתניהו, ניסה להשיב למאוכזבים ולהתמודד ישירות עם הביקורת והטענות נגדו. למעשה, מדובר בניסיון לייצב מחדש את הקמפיין, לעצור את השחיקה ולהחזיר לעצמו שליטה במסר.
וינטר גם פנה ישירות למי שהתאכזבו מהצהרת התמיכה בנתניהו וניסה להשיב לעצמו את דימוי האלטרנטיבה העצמאית. "אמרו לי: התרגשנו אתכם בהכרזה, כל כך התלהבנו שיש פה בשורה לעם ישראל, הבטחתם משהו חדש - אז נתניהו?", סיפר, והוסיף: "אני מבקש להתנצל בפני מי שהתאכזב. אנחנו תמיד נגיד לכם את האמת". לצד זאת הוא הדגיש כי אינו מתכוון לפרק את המפלגה במסגרת חיבור פוליטי: "לא ניפול, לא נתפרק ולא ניתן לאף אחד לתקוע טריז בינינו. לא נשים שני אנשים פה ושניים שם. אנחנו לא מחפשים סידור עבודה".
במילים אחרות, וינטר ניסה באותה הופעה לעשות שני דברים במקביל: להרגיע את הימין הקשה בכך שהוא נשאר במחנה נתניהו, ובאותה נשימה לשכנע את הימין הרך והמצביעים המאוכזבים שהוא אינו עוד נספח של הליכוד.
וינטר, שכבר קיבל כמה הצעות לחיבור, ממשיך בשלב הזה להעדיף ריצה עצמאית כל עוד הוא סבור שנותר לו סיכוי להתייצב מחדש בסקרים. האפשרויות סביבו עדיין פתוחות, אבל נכון לעכשיו הוא אינו ממהר לוותר על המסגרת שבנה ולהיטמע ברשימה אחרת.
התרעות פיקוד העורף