כ-12 אלף נרשמים חדשים הצטרפו למערכת "שקל הטהור" וחתמו על התחייבות שלא להשתתף בבחירות. המענק הצפוי לזכאים עומד על כ-200 דולר. 12 אלף הוא מספר הנרשמים החדשים, ואין בידינו נתון שלפיו מספר דומה כבר קיבל את הכסף.
סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת אוסר לתת או להציע שוחד כדי להשפיע על בוחר "להצביע או להימנע מלהצביע". האיסור חל גם על שוחד שנועד לגרום לבוחר שלא להצביע, והוא אינו מותנה בכך שהכסף כבר עבר מיד ליד: גם הצעת שוחד אסורה לפי הסעיף.
גם המונח "שוחד" מוגדר בחוק בהרחבה. לפי סעיף 123, הוא יכול להיות כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, ואין הכרח שטובת ההנאה תועבר ישירות מהנותן לבוחר. סעיף 122 חל גם על בוחר שמקבל או מסכים לקבל שוחד תמורת הצבעה או הימנעות מהצבעה. העבירות נכללות בפרק "שחיתות ואיום" בחוק, והעונש הקבוע לצידן הוא עד חמש שנות מאסר.
המהלך של סאטמר נטוע בתפיסתה האנטי-ציונית הוותיקה של החסידות, המתנגדת להשתתפות במוסדות המדינה ובבחירות לכנסת. סאטמר היא מן הכוחות המרכזיים במחנה החרדי האנטי-ציוני. בשונה מהמפלגות החרדיות המתמודדות בבחירות ופועלות בכנסת, בחסידות רואים בהשתתפות במערכת הפוליטית של המדינה מעשה פסול מבחינה אידיאולוגית ודתית. העתירה שבפני סולברג נוגעת לטענה כי לעמדה הזאת הוצמד הפעם גם תמריץ כספי: 200 דולר למי שמצהיר שלא יצביע.
זו אינה הפעם הראשונה שסוגיה כזאת מתעוררת סביב סאטמר. לקראת בחירות 2013 מסרו גורמים שהיו מעורבים במהלך כי בחסידות מתכוונים לשלם 100 דולר למי שיתחייב שלא להצביע, תמורת הפקדת תעודת הזהות ורישיון הנהיגה ביום הבחירות. בעקבות הפרשה פנתה אז עמותת חדו"ש בתלונה על חשד לשוחד בחירות. יותר מעשור חלף, וכעת מדובר בסכום כפול ובהיקף נרשמים שמגיע לאלפים.
את הצו הוציא סולברג מכוח סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). הסעיף מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לתת צו המונע ביצוע או המשך של עבירה לפי פרק י"א לחוק הבחירות לכנסת, שבו נכלל גם סעיף 122. במילים אחרות, יו"ר הוועדה מוסמך להתערב כבר במהלך מערכת הבחירות ולעצור את המעשה שבמוקד העתירה, בלי להמתין להליך פלילי שעשוי להתנהל לאחר יום הבחירות.
בשלב הזה מדובר בצו ארעי. סולברג לא הכריע באמצעותו כי העמותה עברה על החוק, אלא אסר עליה להמשיך בפעילות המתוארת בעתירה עד להמשך הבירור. בעת מתן הצו העמותה טרם השיבה לעתירה.
כל עוד הצו בתוקף, נאסר על העמותה להעניק, להציע או להבטיח כסף כדי להשפיע על בוחרים שלא להצביע. החוק קובע כי לצורך אכיפת הצו רואים אותו כצו של בית משפט, והפרתו עשויה להביא להפעלת פקודת ביזיון בית המשפט.
סולברג לא קבע כי "שקל הטהור" ביצעה עבירת שוחד בחירות, וגם לא קבע כמה אנשים קיבלו כסף בפועל, אם בכלל. בשלב הזה קבע כי הראיות שצורפו לעתירה מקימות "חשש כבד להפרת הדין שיורדת לשורש דיני הבחירות", ומצדיקות מתן צו ארעי עוד לפני ההכרעה בעתירה. השאלה אם העמותה הפרה את החוק תוכרע בהמשך, לאחר בירור טענות הצדדים.