עתירת עמותת "בוחרים בישראל" התבססה על סעיף 2ג לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, האוסר על שיתוף ילדים בני פחות מ-15 בתעמולת בחירות, למעט חריג הקובע כי שיתוף מותר כאשר מדובר בשימוש "בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית".
השר סמוטריץ' טען כי חל במקרה זה החריג של פעילות שגרתית, ואף העלה ספק לגבי הוכחת גיל הילדים. השופט סולברג דחה טענות אלו וקבע: "צפייה בתמונה מעלה בבירור שמַרְאֵהֶם מראה של בני פחות מ-15; ודאי כך לגבי הפעוטות בידי הוריהם... השאלה העיקרית לפניי היא תחולת החריג שבסעיף 2ג. האם הילדים מופיעים בפעילות שגרתית שלהם? סבורני שהתשובה על כך – בשלילה."
השופט נימק את קביעתו והוסיף מניסיונו האישי: "ראשית, האירוע - חגיגי, מיוחד: חנוכת ישוב חדש. קשה לראות בו דבר שגרה. שנית, גם אם שגרתי להשתתף מדי פעם באירוע חגיגי, אין בכך מיצוי של ה'פעילות' בענייננו. התמונות מושא העתירה מתעדות ילדים בצילום מיוחד עם נבחר ציבור. נער הייתי, גם הכרתי נערים אחרים; תמונה עם נבחר ציבור אינה פעילות שגרתית של ילדים. משום כך אין במקרה זה תחולה לחריג."
ביחס לטענות השר כי החלטה כזו עלולה להביא ל"השתקת התיעוד של החיים הציבוריים", הבהיר יושב ראש הוועדה: "לא כצעקתה. גם אם נבחר ציבור משתתף באירוע שנוכחים בו ילדים, גם אם הצטלם איתם (אפילו לרצונם) אין הכרח שיפרסם בתעמולת בחירות דווקא תמונות עם ילדים. ניתן להסתפק בתמונות עם בני יותר מ-15; במקרים מתאימים אפשר לטשטש פני ילדים."
השופט ציין כי "אין זו העתירה הראשונה נגד השר סמוטריץ' על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות", והדגיש כי "ההגבלה על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות – ברורה, מפורשת". השר סמוטריץ' ומפלגתו חויבו בהסרת התמונות (או הפרסום כולו) ובתשלום הוצאות העותרת בסך 10,000 ש"ח.
בסיום החלטתו התייחס השופט סולברג לטענותיו של השר על הקשיים שהחוק מעורר לדעתו, והבהיר כי תפקיד נבחרי הציבור הוא לשנות את החוק בכנסת ולא להלין על פסיקת בית המשפט: "לפני סיום: סמוטריץ' העלה בתשובתו טענות שונות על קשיים שתעורר, לדעתו, פרשנות כמו זו שנתתי כאן – פרשנות סעיף 2ג כפי שהובן עד עתה. אין בדעתי להביע עמדה לגבי טענות אלו... התשובה אחרת – 'לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם' (שמות טז, ח). סעיף 2ג – מוּכּר, בהיר, בעל אותה משמעות, מאז חקיקתו (ותיקונו המהיר) בשנת 2000. המעוניין לשנותו – יפנה למחוקק; ודאי אם המעוניין לשנותו הוא חבר כנסת. כל עוד החוק נותר בעינו ובנוּסחו ולא תוּקן, יש לקיימו; כאמור, 'מן הראוי לכנסת לעשות מעשה, לנצל את פרקי הזמן שבין מערכות הבחירות, לתקן את החוק ולהתאימו למציאות ימינו; במקום להלין על הפסיקה, לתקן את החקיקה'."
התרעות פיקוד העורף