לפי הניתוח, המתבסס על שיחות עם גורמים באופוזיציה, דיפלומטים ופרשנים, גם אם נתניהו יפסיד בבחירות ב-27 באוקטובר, ישראל לא צפויה לשנות באופן דרמטי את תפיסת הביטחון שלה. לצד זאת, ממשלה חלופית עשויה לנקוט צעדים לשיקום היחסים עם בעלות הברית, לשנות את ההתנהלות ביהודה ושומרון ולגלות נכונות גדולה יותר להשתתף במהלכים דיפלומטיים שמובילה ארצות הברית.
בעולם מקווים לשינוי - אבל מזהירים מאשליות
שר לשעבר בממשלת הלייבור הבריטית הזהיר בשיחה עם העיתון מפני ההנחה שהיחסים בין ישראל לבריטניה יחזרו למסלולם באופן אוטומטי אם נתניהו יפסיד. לדבריו, מדובר בציפייה נאיבית במיוחד.
בנט מבטיח לתקוף באיראן, ליברמן רוצה לפרק את הרשות
גורם בכיר באופוזיציה הציג בפני ה"פייננשיאל טיימס" תפיסה שונה מזו של הממשלה הנוכחית. לדבריו, ישראל צריכה להשתמש בדיפלומטיה ולא להסתמך רק על הפעלת כוח צבאי ברחבי המזרח התיכון. הוא טען כי הממשלה ויתרה על כלים מדיניים, וכי המטרה צריכה להיות תרגום הישגים צבאיים לתוצאות אסטרטגיות ודיפלומטיות ארוכות טווח.
עם זאת, בשל החשש להיתפס כחלשים בנושאי ביטחון, מנהיגי האופוזיציה מעדיפים בדרך כלל להבליט בקמפיין סוגיות פנים ולא להציג בפומבי את מלוא ההבדלים המדיניים בינם לבין הממשלה.
השינוי הגדול עשוי להגיע דווקא ביהודה ושומרון
על פי גורמים ששוחחו עם העיתון, ממשלה חלופית עשויה לצמצם הקמת מאחזים בלתי חוקיים וחוות חקלאיות, ואף לפנות מספר מאחזים סמוכים לכפרים פלסטיניים. צעדים נוספים שעשויים להיבחן הם צמצום תקציבים להתנחלויות ושינויים במבנה הניהול והאכיפה בשטח.
פעיל שמאל בולט, ששוחח בעילום שם עם העיתון, העריך כי ניתן יהיה לבטל בין 60% ל-70% מהנזקים שנגרמו לדבריו באזור בארבע השנים האחרונות. עם זאת, הוא הטיל ספק בנכונותה של ממשלה בראשות איזנקוט לצאת לעימות רחב עם ציבור המתנחלים, מהלך שידרוש בין היתר פינוי של כ-150 מאחזים בלתי חוקיים ואכיפה נגד מאות פעילים קיצונים.
הרשות הפלסטינית עשויה להרוויח - מדינה פלסטינית לא תהיה
בתחום היחסים עם הרשות הפלסטינית, גורמים המעורים בתוכניות האופוזיציה מעריכים כי ממשלה חדשה עשויה לחדש שיתוף פעולה מעשי עם הרשות, לרבות העברת כספי מיסים וכספים נוספים שישראל מעכבת כיום. אולם בנקודה מרכזית אחת, כך עולה מהניתוח, קיימת הסכמה רחבה בין מנהיגי האופוזיציה: הקמת מדינה פלסטינית אינה עומדת על הפרק.
איזנקוט עצמו נוהג להדגיש שמעולם לא השתמש בביטוי "מדינה פלסטינית". לצד זאת, בעבר הזהיר שסיפוחם של 2.8 מיליון פלסטינים לישראל יהווה איום חמור על המפעל הציוני, ותמך בהפרדה בין שני העמים. העמדות הללו עומדות בניגוד למגמה בקרב חלק מבעלות בריתה של ישראל, ובהן בריטניה, קנדה ואוסטרליה, שהכירו במדינה פלסטינית בשנה שעברה.
עזה, לבנון וסוריה: לא נסיגה מלאה, אבל אולי הסכמים
עם זאת, גורמים ששוחחו עם העיתון מעריכים כי ממשלה חדשה עשויה לגלות גמישות רבה יותר ביחס ליוזמות האמריקאיות ולהסכמי הפסקת האש. אפרון הסבירה כי ממשלה חלופית תרצה לשתף פעולה עם טראמפ, ובניגוד להתנהלות שהיא מייחסת לנתניהו, לא תדחה בהכרח דרישות אמריקאיות הנוגעות ליישום פרטי ההסכמים.
זירה נוספת שבה עשויה להירשם התקדמות היא סוריה. ישראל מחזיקה בשטחים בדרום-מערב המדינה, באזור שצה"ל מגדיר כאזור חיץ, בעוד הניסיונות האמריקאיים להגיע להסדר ביטחוני עם השלטון הסורי החדש טרם הבשילו.
איזנקוט הביע תמיכה עקרונית בהסכם ביטחוני עם סוריה, ובמקביל מתח ביקורת על מה שתיאר כהתרחקות מסוכנת בין האינטרסים של ישראל לאלה של ארצות הברית במזרח התיכון.
השאלה הגדולה: האם העולם יצפה ליותר מדי?
למרות ההבטחות לשינוי, הניתוח מסתיים בסימן שאלה גדול. הרכב הקואליציה העתידית, אם תקום ממשלת אופוזיציה, הוא שיקבע את היכולת לקדם מדיניות חדשה ואת גבולות הפשרות האפשריות. לפיד, למשל, טען בנאום שנשא באוגוסט כי הקהילה הבינלאומית מבחינה בין מדינת ישראל לבין הממשלה המכהנת, וכי ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם ליחסי החוץ.
אלא שאוורס הזהירה כי דווקא התקוות הגדולות שתולים גורמים בעולם בחילופי השלטון עלולות להפוך למכשול. ממשלה חדשה עלולה לעמוד מול דרישות שלא תוכל לעמוד בהן בשל אילוצים פוליטיים וביטחוניים פנימיים.
המסקנה העולה מהניתוח היא שחילופי שלטון עשויים לשנות את השפה המדינית, את היחסים עם בעלות הברית ואת ההתנהלות ביהודה ושומרון, אך לא בהכרח את עקרונות היסוד של מדיניות הביטחון הישראלית. עבור הקהילה הבינלאומית, האתגר יהיה להבחין בין שינוי בסגנון לבין שינוי ממשי במדיניות.
התרעות פיקוד העורף