"המעבר לשיטה האמריקאית היה מאפשר למפלגות קטנות או חדשות לקנות אותו זמן בפריים טיים שיש למפלגות הגדולות, ולכן למפלגות הגדולות היה אינטרס להשאיר את המצב כפי שהוא. הערוצים הם אלה שקובעים את שעות השידור המדויקות. החוק רק מחייב אותם לשדר".
מתנות חינם
"זה נכון באופן כללי לגבי כל כלי התקשורת המסורתיים: אם בעבר הציבור כולו ישב מול המסך וחיכה במתח לתשדירי הבחירות, היום אנשים, ובמיוחד הצעירים, כבר לא מחכים אפילו למהדורות החדשות. הם צורכים את המידע והחדשות שלהם בזמן אמת מהרשתות החברתיות, מהטלגרם ומערוצים דיגיטליים שונים".
"אנחנו עדים לירידה מוחלטת ומתמשכת באחוזי הצפייה בטלוויזיה, והתשדירים קרסו במקביל לשינוי העמוק בדפוסי הצפייה של כולנו. האבסורד הגדול הוא שעל תשדירי הבחירות בטלוויזיה וברדיו ישנה רגולציה כבדה והמון הגבלות בחוק. אסור להשתמש באלמנטים מסוימים, המפלגות רצות ללא הרף לוועדת הבחירות המרכזית ומגישות עתירות וצווים, בעוד שברשתות החברתיות, בצ’אטבוטים ובטלגרם אין שום הגבלות. זהו מצב מגוחך לחלוטין שנובע מכך שההתפתחות הטכנולוגית רצה קדימה, בעוד שהחקיקה שלנו נותרת מאחור".
"דיני תעמולת הבחירות בישראל מיושנים ומתייחסים בעיקר למדיות המסורתיות – לטלוויזיה, לרדיו ולשלטי חוצות – בשעה שהם מתעלמים כמעט לחלוטין מהאינטרנט. התוצאה היא מגרש משחקים עקום לחלוטין: נתח שוק מצטמצם מנוהל תחת רגולציה קשיחה ומחמירה, בעוד שכל הזירה הדיגיטלית פרוצה לחלוטין וכל אחד עושה בה ככל העולה על רוחו. זה מצב מסוכן מאוד, בטח בתקופה רגישה שלפני בחירות".
"אם יש נושא אחד שהקואליציה והאופוזיציה מסכימות עליו פה אחד באופן מסורתי, הוא שהן יקבלו כמה שיותר כסף במסגרת חוק מימון מפלגות, ושאיש לא יגביל אותן לקראת הבחירות. גם אם תקום כאן ממשלה חדשה שמורכבת כולה מאנשים טהורים כמו פיות היא לא תתקן את חוק תעמולת הבחירות".
"קיבלנו מוועדת הבחירות המרכזית את כל ההנחיות והדרישות הנוקשות, ובאותם רגעים שאלתי את עצמי ברצינות אם אפשר פשוט לוותר על התענוג הזה", הוא מעיד. "שקלתי לא לשלוח להם כלום או סתם למחזר סרטונים קיימים כדי לצאת לידי חובה, משום שמבחינתי מדובר במוצר שהאפקטיביות שלו אפסית. זה פשוט בזבוז זמן משווע לצוותי הווידיאו שלי".
"פעם, בשנות ה-70, ה-80 וה-90, עולם הפרסום בטלוויזיה וברדיו היה אייקוני. כיוון שהיו מעט מאוד ערוצים ולא היה אינטרנט, כל פרסומת הייתה אירוע גדול מהחיים, ולכן לתוכן על המסך הייתה אפקטיביות מטורפת. אבל החיים השתנו לחלוטין. היום, לאמירה ממוקדת של מועמד בכנס, למשפיענית רשת שאומרת משהו או לחשיפה של מסמך בלעדי במהדורת החדשות יש השפעה גדולה בהרבה על מערכת הבחירות משיש לכל פרסומת בחירות שלא תעשה".
"לציבור הרחב יש כיום ‘רדאר בולשיט’ נורא רגיש. תשדירים פוליטיים מהונדסים ונוצצים פשוט מייצרים אצל הצופים חומות. המהלכים הכי אפקטיביים בקמפיינים בעשור האחרון היו הדברים הכי פשוטים, ישירים ואותנטיים. בשנת 2015, סרטון ה’ערבים נוהרים לקלפיות’ של בנימין נתניהו צולם ברגע האחרון, באייפון, בלי איפור, בזווית לא מחמיאה וללא שום עריכה – והוא שינה את התמונה לחלוטין".
"הרעיון של בנט בתעמולה הנוכחית לרדת לשטח, לעשות פרלמנטים ולדבר פתוח עם אנשים בגובה העיניים הוכיח את עצמו כמנצח, אף על פי שהוא מלווה בעריכה מסיבית מאחורי הקלעים".
התרעות פיקוד העורף