בישראל קיימות הוראות חוק מפורטות המחייבות שקיפות בפרסום סקרי בחירות, לצד כללי אתיקה עיתונאית שנועדו להבטיח דיווח אמין ומדויק. ועדת הבחירות המרכזית אף מפרסמת לציבור את הדיווחים שמעבירים אליה עורכי הסקרים. אבל חשוב להבהיר כבר בהתחלה: סקר בחירות איננו תוצאה רשמית, וגם סקר שנערך לפי שיטות סטטיסטיות מוכרות איננו חסין מטעויות.
מה בעצם מודד סקר בחירות?
סקר בחירות נועד להציג תמונת מצב של העדפות הבוחרים במועד שבו נערך. הוא אינו ספירת קולות ואינו יכול להבטיח מה יקרה ביום הבחירות. המרחק בין המועד שבו נשאלו המשתתפים לבין יום ההצבעה, הרכב המדגם ושיטות איסוף הנתונים הם פרטים שעשויים להשפיע על האופן שבו צריך לפרש את התוצאות.
איך תדעו אם הסקר אמין? הפרטים שחייבים לבדוק
חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, קובע חובות גילוי לגבי פרסום תוצאות של סקרי בחירות. בעת פרסום ראשוני של סקר יש למסור פרטים מרכזיים שיאפשרו לציבור לבחון את הנתונים, ובהם זהות הגוף שהזמין את הסקר, זהות הגורם שערך אותו, מועד ביצועו, האוכלוסייה שממנה נבחר המדגם, מספר האנשים שהתבקשו להשתתף, מספר המשתתפים בפועל ומרווח הטעות. בפרסום בכתב, לרבות באינטרנט, חלה גם חובה לפרט את השאלות שנשאלו, בהתאם להוראות החוק.
מדובר במידע חשוב לא פחות מחלוקת המנדטים עצמה. למשל, הידיעה כמה אנשים השתתפו בסקר אינה מספיקה ללא הבנה של האופן שבו נבחרו. אם המדגם אינו משקף קבוצות שונות באוכלוסייה, התוצאות עלולות להיות מוטות. גם שיעור גבוה של מסרבים להשתתף עשוי להשפיע על אמינות התוצאה, אם מי שסירבו שונים באופן מהותי ממי שהשיבו.
מה המשמעות של מרווח הטעות בסקר?
אחד הנתונים החשובים ביותר בפרסום סקרים הוא מרווח הטעות, שלעיתים אינו מקבל תשומת לב מספקת. כאשר סקר מציג תמיכה של 25% במפלגה מסוימת ומרווח טעות של 3 נקודות אחוז, למשל, משמעות הדבר היא שהאומדן הסטטיסטי אינו מדויק עד לנקודת האחוז האחרונה. בתנאים הסטטיסטיים המתאימים, טווח האומדן עשוי להיות בין 22% ל-28%, ולא בהכרח 25% בדיוק.
מרווח הטעות אינו מתייחס ישירות למספר המנדטים, ואין לפרש אותו כאילו מדובר בשלושה מנדטים לכל כיוון. הוא גם אינו מבטיח שהסקר משקף באופן מדויק את הציבור. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבחינה בין טעויות דגימה לבין טעויות שאינן קשורות לדגימה, למשל טעויות הנובעות מסירוב להשתתף, מאי-הבנה של שאלות או מניסוח לא נכון שלהן. אלה עלולות להשפיע על התוצאה גם כאשר המדגם גדול.
לכן, פער של מנדט או שניים בין שתי מפלגות אינו בהכרח הוכחה שאחת מהן מובילה באופן מובהק. גם השוואת שני סקרים שנערכו במועדים שונים דורשת זהירות: שינוי קטן במספר המנדטים עשוי לנבוע מתנודות סטטיסטיות ולא בהכרח משינוי ממשי בעמדות הבוחרים.
למה חשוב לדעת מי הזמין את הסקר?
זהות מזמין הסקר היא אחד הפרטים שהחוק מחייב לגלות, ולא במקרה. סקרים יכולים להיות מוזמנים בידי כלי תקשורת, מפלגות או גורמים אחרים בעלי עניין בתוצאותיהם. עצם זהותו של המזמין אינה קובעת שהסקר מוטה, אך היא מאפשרת לקורא לדעת באיזה הקשר נערך ומומן הסקר.
לצד זהות המזמין, כדאי לבדוק גם את נוסח השאלות. שאלה שמציגה למשתתף תרחיש מסוים, למשל התמודדות של רשימה מאוחדת או הרכב מועמדים שונה, אינה שקולה לשאלה כללית על כוונת הצבעה. לכן חשוב להבחין בין סקר שבודק את המצב הקיים לבין סקר הבוחן תרחיש אפשרי.
גם בעניין הצגת תוצאות הסקרים קיימות הוראות שנועדו למנוע הטעיה. בהחלטות של יושבי ראש ועדת הבחירות נקבע כי בפרסום תוצאות סקר יש להציג גם את שיעורי התמיכה ברשימות שהגיעו ליותר מ-1% אך לא עברו את אחוז החסימה בסקר. המשמעות היא שגם מפלגות שאינן מקבלות מנדטים בחלוקה המוצגת עשויות להיות חלק מהמידע שהציבור זכאי לקבל.
איפה אפשר לבדוק את הנתונים בעצמכם?
ועדת הבחירות המרכזית מפעילה מאגר רשמי של סקרי הבחירות לכנסת, שאליו נדרשים עורכי סקרים המיועדים לפרסום להעביר את התוצאות ואת הפרטים הקבועים בחוק. המידע כולל נתונים על אופן ביצוע הסקר, שיטות הדגימה והנתונים שנאספו.
עם זאת, יש הבדל חשוב בין דיווח לוועדת הבחירות לבין קבלת אישור ממנה. באתר הוועדה מובהר שהסקרים מתפרסמים כפי שהועברו אליה, וכי הוועדה אינה אחראית לתוכנם. כלומר, עצם הופעתו של סקר במאגר הרשמי אינה תעודת כשרות המעידה שהוא מדויק.
מה קובעים כללי האתיקה של מועצת העיתונות?
לצד הוראות החוק, פרסום סקרי בחירות כפוף לעקרונות האתיקה העיתונאית. תקנון האתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, שאושר בספטמבר 2020, קובע בסעיף 3 כי עיתונאים נדרשים להקפיד על דיוק, אמינות ושלמות המידע, לרבות בניסוח כותרות, בהצגת נתונים כמותיים ובהצגה חזותית של מידע.
המשמעות בפרסום סקרי בחירות היא שגם הכותרת, הגרף והאופן שבו מוצגים המספרים חייבים לשקף את הנתונים בצורה הוגנת. סעיף 7 לתקנון קובע כי עריכה ועיבוד של נתונים, לרבות באמצעים גרפיים, ייעשו בדרך שלא תפגע בשלמות המידע ובדיוקו. הוראות אלה רלוונטיות במיוחד להצגת פערים בין מפלגות, שינויים במנדטים וחלוקה לגושים פוליטיים.
סעיף 5 לתקנון מחייב עיתונאים לבדוק את נכונות המידע במקורות המהימנים ביותר, ואילו סעיף 15 מתייחס למניעת ניגודי עניינים ולגילוי נאות. בתקנון אין פרק נפרד הקובע שיטה סטטיסטית מחייבת לסקרי בחירות, אך עקרונות האמינות, השקיפות והדיוק שבו חלים גם על הסיקור שלהם.
מתי אסור לפרסם סקרי בחירות? התאריך שכדאי לזכור
האיסור יחל בחצות שבין שישי לשבת, 23-24 באוקטובר, ויסתיים עם סגירת הקלפיות ב-27 באוקטובר. הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ליום שלישי, 27 באוקטובר 2026, ולכן יום שישי שלפני הבחירות הוא 23 באוקטובר.
חשוב להדגיש שהחוק אינו אוסר באופן גורף פרסום חוזר של תוצאות סקר שכבר פורסם לפני תחילת תקופת האיסור. עם זאת, במקרה כזה יש לציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ושאי אפשר ללמוד ממנו על עמדות הציבור או דפוסי ההצבעה ביום הפרסום החוזר.
האיסור מתייחס לפרסום תוצאות, ולא לעצם האפשרות לערוך סקרים בתקופה זו. מדגמי ההצבעה הנערכים ביום הבחירות, המוכרים גם כמדגמי הקלפיות, יכולים להתפרסם רק לאחר סגירת הקלפיות, בדרך כלל בשעה 22:00.
האם הסקרים באמת משפיעים על דעת הקהל?
אחת השאלות המרכזיות סביב סקרי הבחירות היא אם הם רק מודדים את העמדות הקיימות בציבור, או גם משנים אותן. לפי מסמכים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השאלה הזאת נמצאת במחלוקת מחקרית, וקשה לקבוע באופן חד-משמעי עד כמה פרסום סקרים משפיע על תוצאות הבחירות.
קיימות גישות מחקריות שונות לגבי עוצמת התופעות הללו. יש הטוענים שההשפעות עשויות לקזז זו את זו, ולעומתם אחרים סבורים שפרסום הסקרים עשוי להשפיע על דפוסי ההצבעה ועל שיעור ההשתתפות בבחירות.
להשפעה האפשרית יש גם משמעות מעשית במערכת הפוליטית הישראלית. כאשר מפלגה מתקרבת לאחוז החסימה, תוצאות הסקרים עשויות להפוך לשיקול אצל בוחרים המתלבטים אם להצביע לה או לבחור ברשימה אחרת. מנגד, התחזקות של מפלגה בסקרים עשויה ליצור אצלה ואצל תומכיה תחושה של תנופה. אלו אפשרויות להשפעה, ולא הוכחה לכך שכל שינוי בסקר אכן משנה את התנהגות המצביעים.
גם בהחלטות של יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית הודגשה החשיבות של מסירת מידע מדויק ושקוף לציבור, כדי למנוע הטעיה ולאפשר לבוחרים לשקול את סיכוייהן של הרשימות המתמודדות בעת קבלת החלטתם.
שבעה פרטים שחייבים להופיע בסקר בחירות
לא כל סקר המתפרסם בתקשורת מאפשר לציבור להבין כיצד התקבלו תוצאותיו. חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מחייב גילוי של פרטים מרכזיים בפרסום סקרי בחירות:
לצד זאת, החוק מחייב מפרסמים בכתב, לרבות באתרי אינטרנט, לפרט גם את השאלות שנשאלו בסקר. בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות הובהר כי יש לפרסם גם את חלופות התשובה שהוצגו למשתתפים, למעט שאלות עזר.
אז איך כדאי לקרוא את הסקר הבא?
בפעם הבאה שמתפרסם סקר המכריז על התחזקות דרמטית של מפלגה, שינוי במאזן הגושים או סכנה לרשימה שנמצאת על גבול אחוז החסימה, כדאי לבחון לא רק את מספר המנדטים, אלא גם את הנתונים שמאחוריו.
חשוב לבדוק מתי נערך הסקר, מי הזמין אותו, כמה אנשים השיבו, כיצד נבחר המדגם, מה בדיוק נשאלו המשתתפים ומהו מרווח הטעות. כדאי גם להבחין בין תמונת מצב המבוססת על ממצאי הסקר לבין מסקנות או פרשנויות שנוספו לה בפרסום העיתונאי.
השורה התחתונה היא שסקר בחירות יכול להיות כלי חשוב להבנת מצב דעת הקהל, אך אין לראות בו תוצאה סופית או התחייבות למה שיתרחש בקלפי. ככל שהמידע על אופן עריכתו מפורט ושקוף יותר, כך הציבור יכול להעריך טוב יותר את אמינותו ואת מגבלותיו. ההכרעה עצמה תתקבל רק כאשר הבוחרים יצביעו והקולות ייספרו.
התרעות פיקוד העורף