הבחירות הקרובות ייערכו לאחר תקופת כהונה חריגה בנוף הפוליטי הישראלי. הכנסת ה-25 צפויה להיות הכנסת הראשונה זה 38 שנה שמשלימה את מלוא תקופת כהונתה. הפעם הקודמת שבה כנסת השלימה כהונה מלאה הייתה הכנסת ה-11, שכהונתה הסתיימה בנובמבר 1988. מאז קום המדינה רק שש כנסות השלימו עד כה את מלוא כהונתן, והכנסת הנוכחית תהיה השביעית.
מי רשאי להצביע בבחירות לכנסת?
הזכות לבחור נתונה לכל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים לא יאוחר מיום הבחירות, בתנאי שהוא רשום בפנקס הבוחרים ושבית משפט לא שלל ממנו את זכות הבחירה בהתאם לחוק.
בישראל קיים גם כלל מיוחד הנוגע לחישוב הגיל, בשל השימוש בלוח השנה העברי ובלוח השנה הלועזי. ועדת הבחירות המרכזית בודקת לפי איזה מהלוחות ייכללו יותר בוחרים בפנקס הבוחרים וקובעת אותו כלוח הקובע. בפועל, אזרח שמלאו לו 18 ביום הבחירות לפי אחד משני לוחות השנה זכאי להצביע, בכפוף לתנאים האחרים.
מי רשאי להתמודד ולהיבחר לכנסת?
בעוד שגיל ההצבעה הוא 18, הגיל המינימלי להתמודדות לכנסת הוא 21. כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן 21 ומעלה רשאי להיבחר, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק.
החוק מגביל את אפשרות ההתמודדות של נושאי תפקידים מסוימים, אלא אם חדלו לכהן במועד הנדרש. מגבלות חלות גם על מי שנידונו בפסק דין סופי ליותר משלושה חודשי מאסר בפועל וטרם חלפו שבע שנים מסיום ריצוי העונש.
במקרים של הרשעה בעבירת טרור חמורה או בעבירת ביטחון חמורה, כאשר נגזרו יותר משבע שנות מאסר בפועל, תקופת ההגבלה היא 14 שנים מתום ריצוי העונש. זאת, אלא אם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית קבע שאין בעבירה משום קלון.
אולם בית המשפט העליון ביטל את פסילת שתי הרשימות ולא אישר את פסילתו של כסיף. בעניינו של אבו שחאדה לא התקבלה הכרעה סופית המאשרת את הפסילה, לאחר שהסיר את מועמדותו במהלך הדיון בבית המשפט וההליך נמחק.
כך, לצד הגידול במספר בעלי זכות הבחירה, הבחירות הקרובות מדגישות גם את ההבדל בין הזכות של אזרח להצביע לבין התנאים וההגבלות החלים על מי שמבקש להיבחר לכנסת.
התרעות פיקוד העורף