הפער לעומת מערכת הבחירות שקדמה לה משמעותי. בבחירות לכנסת ה-24 קיבלו הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה 64,752 קולות בלבד, ונרשמו 28,362 קולות פסולים. שיעור הקולות המבוזבזים עמד אז על 2.05% מכלל המצביעים.
מה ההבדל בין קול פסול לקול מבוזבז?
המונח "קולות מבוזבזים" מתייחס לשתי קבוצות: קולות שנפסלו בשל בעיה בפתק או במעטפת ההצבעה, וקולות כשרים שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה.
בבחירות הקרובות יעמוד אחוז החסימה על 3.25% מהקולות הכשרים, כפי שהיה גם במערכות הבחירות האחרונות.
אחת הדוגמאות הבולטות לתופעה נרשמה בבחירות לכנסת ה-25, שבהן קיבלה מפלגת מרצ 150,793 קולות, שהיוו 3.16% מהקולות הכשרים. למרות מספר המצביעים הגדול, הרשימה לא הגיעה לרף של 3.25% ולא נכנסה לכנסת.
אפילו פתק לבן נפסל: הטעויות שצריך להכיר
לא כל קול שאינו נספר בחלוקת המנדטים ניתן לרשימה שלא עברה את אחוז החסימה. חלק מהקולות נפסלים בשל האופן שבו בוצעה ההצבעה.
לפי כללי הבחירות, פתק שעליו מופיע סימון שאינו אות הרשימה או אות הרשימה בצירוף כינויה עלול להיפסל. כך גם פתק או מעטפה שעליהם סימן העלול לזהות את המצביע, או מעטפה המכילה שני פתקים שונים או יותר.
מעטפה שבה יותר משלושה פתקים זהים תיפסל גם היא, וכך גם מעטפה שאינה מעטפה שסיפקה ועדת הבחירות המרכזית או מעטפה שאין עליה חתימה של שני חברי ועדת הקלפי.
מה קורה לקולות אחרי סגירת הקלפיות?
לאחר סגירת הקלפי סופרים חברי ועדת הקלפי את פתקי ההצבעה ומעבירים את התוצאות לבדיקה. בהמשך מחשבים את סך הקולות הכשרים ואת מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה.
רק לאחר שנקבע אילו רשימות עברו את אחוז החסימה, מחלקים את סך הקולות הכשרים שניתנו להן ב-120. כך נקבע ה"מודד" הראשוני למנדט, המשמש לחלוקת המושבים. המנדטים העודפים מחולקים בהמשך בהתאם לשיטת בדר-עופר ולהסכמי העודפים.
לפי כללי הבחירות, ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת בתוך שמונה ימים מיום הבחירות את התוצאות ואת חלוקת המנדטים, והתוצאות הסופיות מפורסמות ברשומות.
הנתונים ממערכות הבחירות האחרונות ממחישים עד כמה אחוז החסימה ואופן ההצבעה משפיעים על התוצאה הסופית. גם כאשר פתק ההצבעה תקין והקול כשר לחלוטין, אין בכך הבטחה שהוא ייכלל בחלוקת 120 המושבים בכנסת.