זה כבר לא סוד שמערכות הבחירות בשנים האחרונות מתנהלות ברשתות החברתיות לצד הראיונות באולפנים ושלטי החוצות. אך במערכת הנוכחית יש מקום נוסף שבו בוחרים מחפשים מידע - מערכות בינה מלאכותית. במקום להיכנס לאתר של מפלגה ולקרוא עשרות עמודים, אפשר פשוט לשאול את ChatGPT או Claude מה עמדתה של המפלגה בנושא מסוים, מה היא מבטיחה או מה כולל המצע שלה.
חברת Omnis המתמחה באפיון, עיצוב ובניית אתרים, אפליקציות ומערכות מורכבות לחברות B2B ולארגונים, בחנה עד כמה האתרים הרשמיים של המפלגות בישראל ערוכים למציאות הזאת.
מתוך 38 הרשימות שאושרו לבחירות נבדקו 19 אתרים שאותרו וזוהו לצורך הבדיקה. ב-18 מהם נמצא כי האתר אינו מבקש לחסום את הבוטים המרכזיים מלקרוא את תוכנו. באתר הליכוד, לעומת זאת, נמצא בזמן הבדיקה קובץ הוראות המבקש מכל הבוטים שלא לקרוא את עמודי האתר.
ב-18 האתרים שבהם ניתן היה לבצע את הבדיקה המלאה, נמצא המצע בצורה כלשהי, אם כעמוד באתר ואם כמסמך. עם זאת, לא בכל המקרים הוא הוצג בצורה פשוטה באותה מידה. בחלק מהאתרים המצע הופיע כטקסט רגיל ונגיש, בעוד שבאחרים הוא הופיע בקובץ PDF או בעמוד שהצגת תוכנו תלויה באופן שבו האתר נטען. המשמעות פשוטה, מפלגה יכולה לפרסם מצע לציבור, אך לא בהכרח להציג אותו בצורה הקלה ביותר למערכות אוטומטיות שקוראות את הרשת.
הבדיקה אינה דירוג של המפלגות וגם אינה בוחנת מה ה-ChatGPT או Claude עונים בפועל כששואלים על כל אחת מהן. אבל היא מצביעה על זירת בחירות חדשה שרק מתחילה להתהוות. לצד השאלה מה מופיע בקמפיין ובאתר המפלגה, נכנסת כעת שאלה נוספת: מה ידע ה-AI לספר לבוחר ששואל אותו למי להצביע, ומאיפה הוא ייקח את התשובה?