לפי הערכות הנשמעות בסביבת הליכוד, כל עוד מדובר ברעיון בלבד – הסיעה צפויה להישאר מאוחדת סביב נתניהו. חברי הכנסת והשרים ימשיכו להצהיר בפומבי כי הם עומדים מאחוריו, גם אם מאחורי הקלעים יש מי שכבר בוחנים את היום שאחרי. אלא שהתמונה עשויה להשתנות לחלוטין אם החוק יעבור בכנסת ויקבל גם את אישור בג"ץ.
במצב כזה, אם החוק אכן ימנע מהנשיא להטיל את המנדט על נתניהו, עשויים גורמים בליכוד להתחיל לחשוב אחרת. הטיעון שלהם, לפי התרחיש שנבחן, יהיה פשוט: הבעיה כבר אינה של הליכוד אלא של נתניהו עצמו. אם מבחינה משפטית הוא אינו יכול לקבל את המנדט, מדוע לגרור את המפלגה לבחירות נוספות או לאופוזיציה במקום להציב מועמד אחר מטעמה?
במילים אחרות, רק לאחר שהחוק יהפוך לעובדה מוגמרת עלול להיפתח מאבק ירושה אמיתי בתוך הליכוד. עד אז, ההערכה היא שהמפלגה תישאר מאוחדת סביב נתניהו.
המהלך של ליברמן: להציב את הליכוד בפני ברירה
תרחיש של תיקו גם מחזיר את נשיא המדינה לתמונה. אם אף מועמד לא יגיע לרוב ברור של ממליצים, לנשיא יש מרחב שיקול דעת רחב יותר בבחירת האדם שעליו יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. הדבר הופך משמעותי במיוחד אם ליברמן לא ימליץ על איזנקוט, אם המפלגות הערביות יימנעו מהמלצה עליו, ואם גם בנט יבחר שלא להתחייב מראש. במצב כזה לא יהיה בהכרח מועמד שמגיע עם יתרון ברור במספר הממליצים. מבחינת נתניהו, זהו עוד מרכיב באי-הוודאות של היום שאחרי הבחירות.
בליכוד מחפשים את מי שיטרפד את החוק
אם הגוש המתנגד לנתניהו יעמוד על רוב דחוק של 61 או 62 מנדטים בלבד, כולל תמיכת המפלגות הערביות, גם שני חברי כנסת שיסרבו לתמוך בחוק עשויים להספיק כדי להפיל אותו. לכן, לפי ההערכות הנשמעות בימין, הקרב הזה נמצא כרגע במצב של "50-50".
ומה יקרה לבן גביר?
בתרחיש כזה, גם אם נתניהו ינסה להרחיב את הממשלה ולצרף גורמים נוספים מבחוץ, הוא יעדיף לעשות זאת תוך שמירה על בן גביר בקואליציה. התמונה משתנה אם לגוש נתניהו אין 61. אם האפשרות היחידה להקים ממשלה תהיה צירוף מפלגה מהמרכז, ואחד התנאים שלה יהיה הוצאת בן גביר מהממשלה – נתניהו עשוי להסכים לכך.
התקדימים הפוליטיים מבחינתו כבר קיימים: ב-2013 הוא הסכים להקים ממשלה ללא המפלגות החרדיות בעקבות דרישתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, וב-2020 הקים ממשלת אחדות עם בני גנץ. כלומר, אם נתניהו אינו תלוי בבן גביר – הוא ירצה אותו. אם הוא תלוי בשותף חיצוני שדורש את הוצאתו – השיקול משתנה.
בתוך הליכוד קיימות כיום שתי גישות. יש מי שמשוכנעים שהגוש יכול להגיע ל-61, ואחרים פסימיים הרבה יותר. הסימן המעודד מבחינת מטה הבחירות הוא השטח. לפי גורמים המעורים בקמפיין, החשש משיעור הצבעה נמוך בקרב מצביעי הימין נחלש מעט, ובימים האחרונים מזהים בליכוד התעוררות. נתניהו עצמו מגביר את קצב הפעילות ומתכנן להגיע לכמה ערים מדי יום עד הבחירות.
כל התרחישים הללו מתנקזים לנקודה אחת: אם לנתניהו יהיו 61 מנדטים, מרבית השאלות ייפתרו במהירות. הוא יקים ממשלת ימין, ישמור את בן גביר וסמוטריץ' לצדו ויוכל לנסות להרחיב את הקואליציה מעמדת כוח. אם לא יהיו לו 61, המערכת הפוליטית עשויה להיכנס למאבק מורכב בהרבה – סביב המנדט מהנשיא, ניסיון להעביר את "חוק הנאשם", איתור עריקים בתוך הליכוד ובמפלגות היריבות, דרישות להוצאת בן גביר מהממשלה ואפשרות ממשית לסבב בחירות נוסף.
התרעות פיקוד העורף