ביום שלישי הקרוב יגיעו מיליוני ישראלים לקלפיות כדי להכריע מי ינהיג את המדינה. ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, במערכת הפוליטית עסוקים כבר באפשרות שאיש מראשי המחנות לא יצליח להקים ממשלה. במטות כבר נערכים למשא ומתן על הרכבת הממשלה, למאבק על השליטה בכנסת ולניסיונות לגייס חברי כנסת מהמחנה היריב. האפשרות של מערכת בחירות נוספת כבר נלקחת בחשבון בכל המפלגות.
במרבית הסקרים נהנה מחנה מתנגדי נתניהו מיתרון על פני גוש הקואליציה היוצאת, אך מפלגות השינוי הציוניות אינן מגיעות לרוב הדרוש כדי להקים ממשלה על בסיס הסכמותיהן הנוכחיות. נתניהו ושותפיו רחוקים מרוב ברבים מהסקרים, אף שיש גם סקרים המעניקים לגוש הימין רוב. אחוז החסימה עלול לשנות את חלוקת המנדטים, ומספר לא גדול של קולות עשוי להכריע אם בישראל תקום ממשלה חדשה או שתיפתח מערכה פוליטית נוספת.
גם אם למפלגות המתנגדות לנתניהו יהיה רוב בכנסת, לא בטוח שתושג ביניהן הסכמה על הקמת ממשלה בראשות אחד מיריביו. נתניהו, מצדו, יוכל לנסות לגייס תמיכה מחוץ לגוש אם לא יגיע ל-61 מנדטים עם שותפיו הנוכחיים. ההסכמות שיושגו לאחר הבחירות עשויות להכריע את זהותו של ראש הממשלה הבא.
אחדות, עריקים או שוב בחירות
אם אף מחנה לא ישיג רוב מוסכם, יעמדו על הפרק כמה אפשרויות, שכולן כרוכות בקשיים פוליטיים: ממשלת אחדות בראשות נתניהו, ממשלה רחבה בראשות אחד מראשי גוש השינוי, הצטרפות של חלק מהליכוד לממשלה ללא נתניהו, או ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכה והימנעות מבחוץ.
בתרחיש של היעדר הכרעה, הלחץ הציבורי והפוליטי על ראשי המפלגות צפוי להתגבר. מי שהתחייב שלא לשבת עם נתניהו יידרש להסביר מדוע הוא מוכן להסתכן בבחירות נוספות. מי שדרש ממשלה ציונית בלבד יישאל אם הוא מוכן לממשלת מיעוט, ומי שיציע ממשלת אחדות יצטרך להסביר כיצד יתגבר על העוינות האישית והפוליטית שהפכה למרכיב מרכזי במערכת הבחירות. ההיסטוריה הפוליטית מלמדת שהצהרות בחירות אינן תמיד חסינות מפני המציאות הקואליציונית, אך בשלב זה אין הסדר מוסכם שמאפשר להתגבר על הקווים האדומים.
נטען כי הרצוג כבר העלה בפני גורמים פוליטיים אפשרות לממשלת אחדות בין נתניהו לאיזנקוט, אך בית הנשיא הכחיש זאת בתוקף. הרצוג עצמו הבהיר כי יפעל למנוע בחירות חוזרות. לאחר הבחירות הוא יהיה הגורם המוסמך להטיל את המנדט להרכבת הממשלה ולבחון, במסגרת סמכויותיו, איזה מועמד יוכל לגבש תמיכה בכנסת. הנשיא יכול לעודד הידברות, אך אינו יכול לכפות על מפלגות לשבת יחד.
בינתיים נתניהו אינו נדרש לנצח בהצבעת אמון חדשה רק כדי להישאר בתפקידו. כל עוד לא הוקמה ממשלה חלופית, ממשלתו ממשיכה לכהן מכוח עקרון הרציפות השלטונית. בתרחיש של מבוי סתום, הרציפות הזאת מעניקה לו יתרון פוליטי משמעותי. גם אם מתנגדיו יחזיקו ברוב בכנסת, הם יתקשו להוציא אותו מלשכת ראש הממשלה כל עוד לא יסכימו על ממשלה חלופית.
הכנסת יכולה להפוך לזירת עימות מתמשך בין רוב פרלמנטרי לממשלה יוצאת, בעוד המשא ומתן הקואליציוני מתנהל במקביל. במצב כזה, כל חוק, מינוי והחלטה בעלי משמעות ציבורית עלולים להפוך לחלק מהמאבק על הלגיטימיות להמשיך לשלוט. אם לא תימצא פשרה, הציבור עלול להישלח שוב לקלפיות.
הקרב על המצביעים - והחשש מהפתעה ביטחונית
המאבק המשפטי סביב המיזם הסתיים ב-6 באוקטובר בפשרה בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. העתירה שהגיש הליכוד נמחקה, והמיזם התחייב שלא לסבסד כרטיסי טיסה, להעניק הנחות או להוסיף טיסות מעבר לשש שכבר הוצעו, לצד הגבלות על שירותי הסעות ולינה. במסגרת ההסדר נקבע גם תשלום הוצאות משפט של 10,000 שקל לליכוד.
בליכוד הציגו את ההסדר כהישג, ובמיזם הדגישו כי פעילותו לא נאסרה. בסקר שפרסם Fly&Vote ביום חמישי, בהשתתפות כ-23 אלף ישראלים המתגוררים בחו"ל, דיווחו 79.6% מהמשיבים כי הם מגיעים לארץ לקראת ההצבעה, וכ-70% אמרו שפעילות המיזם השפיעה על החלטתם. מדובר בסקר וולונטרי ולא במדגם מייצג של כלל הישראלים בחו"ל, אך הנתונים מלמדים על היקף ההתעניינות בהצבעה בקרב הישראלים שנחשפו לפעילות המיזם.
ביום חמישי החריף כ"ץ את העימות כשהטיל על ראשי האופוזיציה, ובהם יאיר לפיד, נפתלי בנט ויאיר גולן, אחריות פוליטית למתקפה עתידית אם תתרחש, בשל הביקורת שהשמיעו על אזהרותיו. יריביו האשימו אותו בהכנת הקרקע להאשמות פוליטיות עוד לפני שאירע דבר. מערכת הביטחון נדרשת להיערך לתרחישים החריגים, ובמקביל גובר העימות סביב האפשרות שאירוע ביטחוני ערב הבחירות ישפיע על ההצבעה ועל אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי.
במשטרה נערכים להציב ביום הבחירות יותר מ-20 אלף שוטרים ומתנדבים, ולצדם כוחות עתודה ומנגנונים להתמודדות עם הפצת מידע מטעה. מערך הסייבר הלאומי וועדת הבחירות מפעילים את תוכנית "מגן הבחירות", המיועדת להתמודד עם ניסיונות לשבש מערכות, להתחזות לגורמי בחירות ולערער את אמון הציבור בתוצאות. ההצבעה בפתקי נייר מקשה על שינוי חשאי של הקולות באמצעות חדירה למערכת מחשוב, אך אינה מונעת מתקפות על מערכות תומכות, ניסיונות התחזות או הפצת טענות כוזבות על זיופים.
בלילה שבין שלישי לרביעי צפויות המפלגות להכריז על ניצחון על בסיס המדגמים הראשונים. התמונה המלאה תתקבל רק לאחר השלמת ספירת הקולות, וגורלן של רשימות הנמצאות סמוך לאחוז החסימה עשוי להישאר פתוח עד אז.
למעטפות הכפולות עשויה להיות הפעם חשיבות מיוחדת. ועדת הבחירות נערכת לספירת כ-650 אלף מעטפות כפולות, היקף השקול לכ-15 מנדטים ועלייה משמעותית לעומת הבחירות הקודמות. הקולות ייספרו בנפרד וישוקללו לאחר מכן בתוצאה הארצית. אין פירוש הדבר ש-15 מנדטים מחולקים בנפרד, אלא שחלק משמעותי מהקולות עשוי להצטרף לחישוב הסופי רק לאחר המדגמים ותוצאות הביניים. כאשר רשימות אחדות נעות סביב אחוז החסימה והמאבק בין הגושים צמוד, ההכרעה עלולה להתעכב עד להשלמת הספירה.
ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, נתניהו נאבק על הישרדות שלטונו, איזנקוט מבקש להוביל חילופי שלטון, בנט וליברמן דורשים ממשלה שאינה תלויה במפלגות הערביות, וראשי גוש השינוי מתכננים כבר את הקרב על הכנסת. אם אף אחד מהמחנות לא ישיג רוב שיאפשר לו להקים ממשלה, מתנגדי נתניהו עשויים למצוא את עצמם עם רוב בכנסת ובלי הסכמה על ממשלה חלופית, בעוד נתניהו ממשיך לכהן בראש ממשלת מעבר. זהו התרחיש שמעסיק כבר עכשיו את ראשי המפלגות, ושעלול להחזיר את ישראל לבחירות נוספות.