"זה ישנה את מפת הגושים. בסקר האחרון, כשעופר וינטר לא עבר, יש נטייה לכיוון גוש האופוזיציה. אם שתיהן עוברות - יהיה סוג של תיקו", הסביר. לזר הזכיר גם את הבחירות הקודמות, שבהן מרצ לא עברה את אחוז החסימה: "חזרנו ל-2022 עם מרצ שלא עברה את אחוז החסימה, ואתם יודעים מה קרה בתוצאות הסופיות".
על פי הסקר, גוש הקואליציה עומד על 48 מנדטים, בעוד האופוזיציה הציונית מקבלת 54 מנדטים. מפלגתם של הנדל וזליכה זוכה בארבעה מנדטים נוספים, ואילו הרשימה המשותפת ורע"ם מגיעות יחד ל-14 מנדטים. "אחת הסיבות לתוצאה הזאת היא שוינטר לא עובר. אם הוא היה עובר היינו מתקרבים לתיקו בין הגושים", אמר לזר.
ארבעה משיבים בלבד יכולים לשנות את התמונה
אחד הרגעים המסקרנים בריאיון הגיע כאשר לזר הסביר כיצד נערכים הסקרים, ועד כמה קטן עשוי להיות ההבדל בין מפלגה שנכנסת לכנסת לבין מפלגה שנותרת בחוץ.
"סקר ממוצע מכיל 500 איש, ולקראת הבחירות אנחנו מעלים את המדגם. הסקר הזה נערך על 1,043 משיבים, ועשינו עיבוי טלפוני על אוכלוסיות ערביות וחרדיות", סיפר. אלא שגם מדגם גדול יחסית אינו מבטל את חוסר הוודאות סביב אחוז החסימה. לזר המחיש זאת במשפט קצר: "עובר או לא עובר זה ארבעה אנשים. ככה עובדים הסקרים".
מדובר בפער קטן במספר המשיבים, שעשוי לשנות את התוצאה המוצגת בסקר עבור מפלגות הנמצאות סמוך לאחוז החסימה. עם זאת, אין פירוש הדבר שארבעה מצביעים בלבד יכריעו את תוצאות הבחירות בפועל.
ומה עושים כשהנסקרים משקרים?
סוגיה נוספת שעלתה בשיחה היא אמינות התשובות שמתקבלות בסקרים. לזר נשאל כיצד ניתן לזהות משתתפים שמסתירים את עמדתם האמיתית או מספקים תשובות שאינן משקפות את כוונת ההצבעה שלהם. "אפשר לבדוק אמינות עד רמה מסוימת. יש את הפרטים הדמוגרפיים שלך שאמורים להיות תואמים למה שתאמר", הסביר.
לדבריו, מכוני הסקרים מבצעים בדיקות ובקרות כדי לזהות תשובות חריגות או סותרות. "אם אתה אומר שפעם אחת הצבעת לחד"ש, ועכשיו אתה אומר שתצביע לעוצמה יהודית, זה יועבר למנהלי הפאנלים. יש אפשרות לעלות אותך לבירור".
לזר הוסיף: "אני יודע שמשיב איקס ענה פעם ככה ופעם ככה, יהיו בקרות. אבל גם זה עד רמות מסוימות". בכך הבהיר כי למרות מנגנוני הבדיקה, לא תמיד ניתן לדעת בוודאות אם המשתתפים משיבים בכנות.
אחוז ההצבעה עשוי לשנות את התוצאה
מלבד שאלת אחוז החסימה, לזר הצביע על גורם נוסף שקשה לחזות באמצעות סקרים: שיעור ההשתתפות בבחירות. לדבריו, קיימת אפשרות שאחוז ההצבעה הפעם יהיה גבוה מזה שנרשם במערכת הבחירות הקודמת.
"סקר הוא לא הכלי למדוד אחוז הצבעה, אבל אנחנו יכולים להעריך שהוא יהיה יותר גבוה מאשר בבחירות האחרונות, שם הוא נע בסביבות ה-70-71 אחוזים", הסביר. לזר העריך כי המוטיבציה לצאת ולהצביע גבוהה במיוחד בקרב מצביעי גוש האופוזיציה והמפלגות הערביות. לדבריו, נתון זה עשוי להיות בעל משמעות בחלוקת המנדטים הסופית.
הנתונים שהציג משתלבים בתוצאות הסקר האחרון, שבו הרשימה המשותפת ורע"ם מגיעות יחד ל-14 מנדטים. עם זאת, לזר הדגיש כי סקרי דעת קהל אינם מאפשרים למדוד במדויק כמה אזרחים אכן יגיעו לקלפיות ביום הבחירות.
הדור שהמלחמה שינתה
לקראת סיום הריאיון התייחס לזר גם למצביעים הצעירים, שחלקם יממשו לראשונה את זכות ההצבעה שלהם. לדבריו, ייתכן שדפוסי ההצבעה של הדור הנוכחי שונים מאלה שהיו מקובלים בעבר, בין היתר בעקבות אירועי המלחמה.
"מקובל להניח שהצעירים הולכים לקצוות: מי שבימין הוא יותר בימין, ומי שבשמאל - הוא יותר בשמאל", אמר. אלא שלדבריו, המציאות של השנים האחרונות עשויה להשפיע על האופן שבו הם מקבלים החלטות פוליטיות. "אבל זה דור שהתבגר דרך המלחמה, והדברים האלה הופכים אותו ליותר בוגר מאשר לפני עשר שנים".
התרעות פיקוד העורף