בחילופי הדברים הקצרים האלה התנקז חלק גדול מהערב. נתניהו היה נוכח באולם גם בלי להגיע אליו. כמנהיג שחלק מהקהל רוצה להבטיח את ניצחונו, וחלקו רוצה לוודא מה יעשה אחריו. או כפי שנוסחה באולם חלוקת העבודה הרצויה: "רק איתמר ישמור על ביבי ימני".
עוד לפני שבן גביר הגיע, התנגנו באולם "אל תירא ישראל" ו"מי שמאמין לא מפחד". בהמשך הערב, לפחות בכל הנוגע לאפשרות שנתניהו יקים ממשלה עם גוש השינוי, התברר שגם בקהל המאמין יש מי שחוששים.
חלק ניכר מהנאום הוקדש לבתי הכלא. בן גביר פירט את התנאים שלדבריו קיבלו בעבר האסירים הביטחוניים, מהאוכל ועד שעות החצר והמקלחות, והציג את החמרתם כהישג אישי. "קראו לי שר הפיתות", הזכיר. הכינוי שנועד ללעוג לו הפך בנאומו לאות הצטיינות. "אני כל כך שמח לעשות להם גיהנום", אמר על המחבלים. הקהל הריע "איתמר, איתמר". כשהכריז "הבאתי עונש מוות למחבלים", השיבו מהאולם בקריאות "מוות למחבלים! מוות למחבלים!".
התיאורים היו מפורטים, התגובות נלהבות. שוב ושוב חזר בן גביר למזון של האסירים, למקלחות ולמראה שלהם כשהם יוצאים מהכלא. באולם הזה, תיאורי ההחמרה בתנאיהם סיפקו לו מחיאות כפיים. את השאלה הרחבה יותר, עד כמה הציבור בטוח יותר בתום שנות כהונתו, היה קשה לברר באמצעות התפריט בכלא.
לצד רשימת ההישגים הייתה רשימת מי שניסו, לדבריו, למנוע אותם: המערכת, לעיתים נתניהו, ושוב בהרב מיארה. בן גביר ניצב מול הקהל כשר שמציג את תוצאות כהונתו, ובאותה נשימה כמי שנאבק במערכת שהוא עצמו חלק ממנה. את ההצלחות זקף לזכותו, להסבר על המגבלות והעיכובים היו לו לא מעט כתובות אחרות.
את ההתערבות במינויי המשטרה, שעליה סיפר כי בהרב מיארה מתחה ביקורת, הציג בגאווה. "אז מי יתערב במינויים במשטרה? סבתא שלה?", שאל. הקהל השיב בקריאת "איתמר! איתמר!". השאלה היכן עובר הגבול בין סמכותו כשר לבין עצמאות המשטרה לא זכתה לדיון דומה. את מה שעשה במשטרה, הודיע, הוא רוצה לעשות גם בצבא.
כאן כבר לא דובר במחבלים או בעבריינים, אלא ברוכשי דירות ערבים. בן גביר לא השיב לבקשה לחוק שימנע מהם לקנות דירה בשל זהותם. הוא הבטיח שאם יקבל הרבה מנדטים, יגביר את סיורי המשטרה. הוא לא אימץ במפורש את הדרישה, אבל גם לא הציב מולה גבול. הקשר שיצרה השואלת בין שכנים ערבים לבין סכנה נותר ללא הסתייגות.
עוד מנדטים היו גם התשובה הרחבה יותר של הערב. כדי לפטר את היועמ"שית, כדי לגבות את הלוחמים, כדי לממש את מה שעדיין לא מומש. בן גביר ביקש מהנוכחים להביא גם את הדוד והדודה, הסבא והסבתא, השכנים והחברים. ההתלהבות באולם, הבהיר, צריכה להגיע לקלפי.
ביציאה פגשתי זוג בשנות ה-50 לחייהם, דוברי רוסית. הם הסבירו שיצביעו לבן גביר משום שהם רוצים ממשלת ימין, ולא סומכים על נתניהו שיקים אותה. המבוגר מתחילת הערב חשב שחייבים להצביע לביבי. הם חשבו שצריך להצביע לבן גביר כדי שביבי לא יפנה שמאלה.
בין שתי העמדות האלה בן גביר מבקש להגדיל את כוחו. את האשראי על ההישגים הוא דורש עכשיו. על האחריות למה שלא עובד, הוא מבקש מהקהל לחזור אליו עם יותר מנדטים ומפרט את רשימת האשמים.
התרעות פיקוד העורף