מדוע נתניהו מדבר על ממשלת אחדות?
לעומת זאת, כאשר נתניהו מציע ממשלת אחדות, הוא משאיר לכאורה אפשרות נוספת על השולחן. המסר למפלגות המתלבטות הוא שאין הכרח לבחור בין ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות לבין בחירות נוספות, משום שקיימת גם אפשרות לשיתוף פעולה איתו. מבחינת נתניהו, מדובר בניסיון למנוע את התגבשותו של גוש פוליטי אחיד נגדו, ובמקביל להותיר לעצמו נתיב אפשרי להמשך השפעה על הרכב הממשלה הבאה.
האם ליברמן ובנט מנסים להפעיל לחץ על איזנקוט?
במקביל למגעים הקואליציוניים, בגוש השינוי נשקלת האפשרות לנצל את הרוב הפרלמנטרי שנוצר בעקבות הבחירות עוד לפני השבעת ממשלה חדשה. לפי גישה זו, אין הכרח להמתין להשלמת המשא ומתן הקואליציוני כדי להתחיל לפעול. גוש השינוי יכול לנסות לקדם שינויים בהרכב ועדות הכנסת, בחקיקה ובמוקדי הכוח הפרלמנטריים, ובכך לצמצם בהדרגה את יכולת הפעולה של הממשלה היוצאת. מהלך כזה עשוי לשמש גם אמצעי לחץ על המפלגות החרדיות ועל יתר השותפות האפשריות, בניסיון לקדם הסכמות שיאפשרו בסופו של דבר את הקמת הממשלה.
אלא שלצד המחלוקות האידיאולוגיות והקואליציוניות, ייתכן שבגוש השינוי מתנהל גם מאבק על חלוקת הכוח בממשלה העתידית. אחת האפשרויות היא שהעמדות הנחרצות שמציגים כעת חלק מהשותפים הפוטנציאליים אינן מבטאות בהכרח התנגדות סופית להקמת ממשלה, אלא משמשות כלי במשא ומתן. הרי המפלגות בגוש השינוי מחויבות להחלפת נתניהו, אך אין פירוש הדבר שהן מעוניינות להעניק לאיזנקוט את ראשות הממשלה ללא תמורה פוליטית משמעותית.
לפי התרחיש הזה, ליברמן ושותפים אפשריים נוספים עשויים להעדיף שלא לאפשר לאיזנקוט להקים ממשלה כבר בשבוע הראשון לקבלת המנדט, אלא להמתין עד לשלבים המאוחרים של התקופה העומדת לרשותו. ככל שיחלוף הזמן, כך יגבר הלחץ על איזנקוט להגיע להסכמות. שותפיו יוכלו להציב דרישות נוספות, לנהל משא ומתן על תיקים בכירים ואף לדרוש הסדרים לחלוקת השלטון, לרבות אפשרות של רוטציה מורחבת בראשות הממשלה.
בתרחיש כזה, המגעים עם המפלגות החרדיות עשויים לשמש גם אמצעי לחץ בתוך גוש השינוי עצמו. אם בסופו של דבר לא יושגו הסכמות עם יהדות התורה וש"ס, ייתכן שהשותפות יבחרו בכל זאת להתאחד סביב ממשלת מיעוט שתזכה לתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. מבחינת איזנקוט, השבעת ממשלה כזאת עשויה להיות מהלך מהיר יחסית, בתנאי שכל השותפות יסכימו לו. אלא שבשלב זה ליברמן מתנגד לכך, והפערים בין המפלגות עדיין משמעותיים.
לכן, ייתכן שחלק מהעימותים המתנהלים כעת אינם אלא חלק ממשא ומתן ממושך, שבסופו יידרשו כל הצדדים לקבל החלטה: להתפשר ולהקים ממשלה, או להסתכן בכישלון המהלך ובהחזרת היוזמה הפוליטית לידי נתניהו.
כך או כך, איזנקוט מבין שהשעון החל לתקתק. מצד אחד, נתניהו חושש מאובדן השלטון ומנסה להשאיר לעצמו אפשרויות פוליטיות פתוחות. מצד שני, הקשיים במגעים עם החרדים והמאבקים הפנימיים בגוש השינוי עשויים להעניק לו מרחב תמרון. השאלה המרכזית היא אם איזנקוט יצליח לנצל את המנדט שקיבל כדי להקים ממשלה, או שהזמן העומד לרשותו יהפוך לכלי המיקוח המרכזי של שותפיו.
התרעות פיקוד העורף