לטענת אותם גורמים, גולן מעדיף באופן מובהק את האפשרות של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ורע"ם, ואינו מעוניין בממשלה עם החרדים. לדבריהם, הוא אינו מסתפק בשמירה על שתי האפשרויות פתוחות, אלא נוטה בבירור למסלול של ממשלת מיעוט.
על הרקע הזה מפרשים הגורמים את הצעות החוק הליברליות בענייני דת ומדינה שהציגו והגישו הדמוקרטים אתמול. לשיטתם, מדובר בביטוי ממשי לקו האידיאולוגי של המפלגה, ולא במס שפתיים, בקריצה לבוחרים או במנוף לחץ על החרדים. הפער הזה מסתמן כאחת מנקודות המחלוקת הראשונות בתוך גוש השינוי.
חבילת החקיקה
חלק מרכזי מהצעות החוק מוקדש לשינויים במערכת המשפט. בין היתר, הדמוקרטים מבקשים לבטל את השינויים במבנה המחלקה לחקירות שוטרים ולהחזיר את כפיפותה הישירה והבלעדית לפרקליטות המדינה ולמשרד המשפטים. עוד מוצע לבטל את החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה או לשינוי מעמד חוות דעתו, ולקבע את מעמדו כפרשן המוסמך של החוק עבור הרשות המבצעת.
אלא שהמחלוקת הפוליטית המשמעותית יותר נוגעת להצעות החוק בענייני דת ומדינה. הדמוקרטים מבקשים לאסור לימודים בהפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, לבטל את סמכות בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים, להשיב לבתי המשפט לענייני משפחה את הסמכות הבלעדית בענייני מזונות ילדים ולבטל את השינויים במערך הכשרות, לטובת מודל פתוח ותחרותי.
פרסום התוכנית מגיע דווקא בשעה שגוש השינוי מנהל משא ומתן עם המפלגות החרדיות, בניסיון לגבש מתווה שיאפשר את הצטרפותן לממשלה עתידית או את תמיכתן בה.
ביהדות התורה עדיין אין הסכמה על הצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט. בכירים במפלגה מבהירים כי כל הסכם קואליציוני יצטרך לכלול התחייבויות לא רק בנושא הגיוס, אלא גם בענייני שבת, כשרות, גיור ושמירת הסטטוס קוו. חלק מהצעות החוק שהדמוקרטים מבקשים לקדם עומדות בסתירה לעמדות החרדים, ועלולות להקשות על הניסיונות להגיע להסכמות.
יהדות התורה מציבה דרישות: "זה לא יקרה"
על רקע המגעים הקואליציוניים, בכותרת הראשית של העיתון החרדי "יתד נאמן" הבוקר הוצגו שלוש הדרישות המרכזיות של יהדות התורה: הסדרת מעמדם של בני הישיבות ואברכי הכוללים, הבטחת עצמאות החינוך החרדי ותקצובו, ושמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.
דבריו מצטרפים לחשדנות שעליה מצביעים גורמים בגוש השינוי כלפי הקו שמובילים גולן והדמוקרטים, וממחישים את הפער בין השאיפה לשותפות יהודית־ערבית לבין דרישותיהן של המפלגות החרדיות.
כך, בעוד איזנקוט מנסה לגבש רוב שיאפשר את הקמת הממשלה, מתחדדת המחלוקת בין השותפות האפשריות סביב הרכבה וסדר יומה. מצד אחד, יהדות התורה דורשת התחייבויות לשמירת הסטטוס קוו ומתנגדת לממשלת מיעוט שתישען על הימנעות חרדית וערבית; מצד שני, הדמוקרטים מקדמים חקיקה ליברלית בענייני דת ומדינה, ובקרב חברי הסיעה נשמעת דרישה מפורשת לשלב את רע"ם בקואליציה.
התרעות פיקוד העורף