הוא הסביר כי ההסכם נובע מהמצוקה של ישראל בקרקע שעליה ניתן לבנות מתקנים לאנרגיה סולארית: "כל פרויקט תשתיתי במדינת ישראל הוא מאוד ארוך ומייגע, ודאי כשמדובר בפרויקט סולארי, ואנו צריכים לייצר עוד חלופות לדברים שקיימים היום בישראל. לירדן יש מלאי עצום של קרקע שאפשר לבנות עליו מאגרים סולאריים, וירדן גם יכולה להזרים אלינו חשמל לאזורי הביקוש. החשמל הוא משהו שנשלם עליו, יש כאן במסגרת ההסכם שני פרויקטים נפרדים. היה לנו חשוב לכרוך את שני הדברים יחד במסגרת חבילת האקלים, אך על כל פרויקט יהיה תשלום מלא כמו שצריך להיות".
המסמך, כאמור, נחתם גם על ידי איחוד האמירויות, כאשר הבכיר האמריקאי ג'ון קרי פיקח על הפגישה. " "גם ארה"ב וגם איחוד האמירויות נתנו את חסותן לאירוע. דיברנו על ההשתתפות שלהן אך לא נכנסו לפרטים, אני מניח שיכול להיות שאם יהיה צורך בידע בינלאומי כמובן שנוכל להיעזר בהן", הסביר שילת.
לסיום, הוא התייחס למטרות שהגדירה שרת האנרגיה קארין אלהרר: "היעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030 הוא היעד המרכזי של משרד האנרגיה. זו תועלת נהדרת, חשמל נקי, אמין וזול לתושבי ישראל. אני לא מקל ראש בצורך של הירדנים במים, וגם זה משהו שחשוב שאנו כמדינה שכנה ניקח עליו אחריות, אך אין מתנות".
התרעות פיקוד העורף