בזמן שרבים מילדי ישראל יציינו היום את ל"ג בעומר בהדלקת מדורות ברחבי הארץ, יש בני נוער שמנצלים את החג הזה דווקא למאבק נגד הבערת אש בשטחים פתוחים, ולמען ההגנה על הסביבה: “אומנם יש מסורת, אבל אפשר לפעמים לצאת מהקופסה ולנסות דברים אחרים".
“המודעות הזו באה לי מהבית תמיד. עוד כילדה אני זוכרת שהחדירו לי בבית את החשיבות של איכות הסביבה והצורך לצמצם ככל האפשר את זיהום האוויר. אם אפשר על הדרך לעזור לאקלים, אז למה לא? חשבתי שזה פתרון שיכול להתאים לכולן".
“כן, אני יכולה להגיד לך שבבית הספר שלי יש שיעורים רבים של העלאת המודעות לאיכות הסביבה ולמיחזור. אומנם יש מסורת של הדלקת מדורות, אבל אפשר לפעמים לצאת מהקופסה ולנסות דברים אחרים. לפעמים מצליחים וכולם נהנים מזה, וגם הסביבה".
“המסר שיש לי לכל האזרחים, ובתוכם בני הנוער, זה שאני מבין שחלק מהמסורת זה להקים מדורה, אבל אולי לא צריך שיהיו הרבה מדורות. במקום שכל אחד יעשה מדורה משלו, אולי לצמצם ולהצטרף למדורה קיימת או להקים מדורה אחת להרבה אנשים. אני מבין את החשיבות, אבל אפשר גם לעשות דברים אחרים. יש לנו ארץ מאוד יפה, וזו הזדמנות לצאת לטיולים וליהנות מהארץ גם בלי מדורה. הדלקת מדורה אינה חובה. אפשר לחגוג בלי מדורות".
בוכור: “זה לא היה חסר לנו. כל התלמידות הבינו שעדיף לחגוג את ל"ג בעומר בלי מדורות כי אם כל אחת עושה מדורה עם משפחתה, אז אין את הביחד, ויותר כיף לחגוג ל"ג בעומר ביחד. זה פתרון שכולם יכולים להרוויח ממנו. ל"ג בעומר בלי מדורה זה עדיין ל"ג בעומר".
לדברי רוני, בת 17 מיהוד, מדורות הן כבר פאסה: "כבר שנים שהרבה מבני הנוער לא עושים את המדורות של ל"ג בעומר כי זה מזהם מאוד את הסביבה, גורם לנזק עצום לאקלים וגורם להתחממות גלובלית. לי ולחבריי יש אלטרנטיבות שאינן כוללות מדורות כי זה מיותר כבר".
"אפשר לעשות על האש, ללכת למסיבות, לשבת בבית עם פיצה או סושי ולראות סרט, לשבת בפארק עם גיטרה ותפוחי אדמה אפויים בתנור ביתי ופשוט לדבר. לא צריך מדורות. אתה יכול לחוות את חוויית ל"ג בעומר בלי מדורה. זה גם יותר נוח, אתה יכול ללכת בשכונה בלי להריח עשן ולהיחנק מהעשן בעיניים ובאף שלך. אז תמיד תהיה מדורה פה ושם, אבל זה יותר מבוקר וזה משהו שחשוב במניעת זיהום האוויר. מדורה כבר לא מדברת אליי ולחברים שלי, ואם עושים מדורה, אפשר לעשות אותה בצורה יותר מבוקרת ובקבוצה גדולה, במקום שכל אחד ידליק מדורה משלו. זה גם משמעותי".
לדבריה, תקופת הקורונה העלתה את המודעות לזיהום אוויר שנגרם עקב הדלקת מדורות. "בקורונה לא היה מותר להדליק מדורות בגלל ההגבלות, ואנשים הבינו שאפשר להסתדר ולציין את ל"ג בעומר בלי זה, כך שאני חושבת שהקורונה עשתה הרבה להעלאת המודעות לאיכות הסביבה", היא אומרת. "הקורונה גרמה לאנשים לראות את האלטרנטיבה והובילה אותם לחשוב על פתרונות מקוריים ויצירתיים לחגוג את החג מבלי לעשות מדורה. הרבה בני נוער רואים שאפשר לכייף באותה מידה בלי לזהם את איכות הסביבה, וזה מסר שחשוב לי ולחבריי להעביר. בניגוד לבעבר, ל"ג בעומר הוא כבר לא חג המדורות, אלא חג שאפשר לציין אותו בדרכים חלופיות".
"אנחנו לרוב נפגשים בטבע ועושים פיקניק ומנסים כמה שיותר להימנע מהדלקת מדורות. לפני חמש שנים כולם בכיתה היו עושים מדורות, וכיום זה כבר פחות קורה. יש עיריות שמציעות מופעים בל"ג בעומר במקום בילוי במדורות. הרעיונות האלה מפחיתים את המנהג הזה. הערב אני אפגש עם חברים, אולי בשמורת טבע או בים, ונעשה פיקניק בלי מדורה. אולי נלך גם לאיזו הופעה".
"בהתחלה זה היה משהו שערערו עליו והיה קשה להבין למה לא להדליק מדורה כי זה חלק מהמסורת, אבל עכשיו הבינו שצריך להפסיק את המסורת הזו כדי לשמור על כדור הארץ. הסתכלות על המצב הנוכחי, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, היא המינימום שכל אחד יכול לעשות. אפשר ללמוד על החג ולדעת שפעם היה נהוג להדליק מדורות, והיום הזמנים והתנאים השתנו. זה משהו שלדעתי צריך לדבר עליו בבתי הספר. המדורה היא חלק קטן מכל המשמעות של ל"ג בעומר".
התרעות פיקוד העורף