בעולם שבו אורות מלאכותיים מאירים את הלילה בכל פינה, מחקר חדש מגלה כי המחיר של ה"קידמה" הזאת עשוי להיות גבוה בהרבה ממה שחשבנו. המחקר שפורסם בכתב העת Remote Sensing חושף כי זיהום אור עולה לכלכלה העולמית סכום עתק של כ-3.4 טריליון דולר מדי שנה – סכום השווה לכ-3 אחוזים מהתוצר העולמי הגולמי. זיהום אור הוא הארה במקום, בעוצמה ובזמן לא נכונים. תכנון נכון של שלושתם יכול לחסוך הרבה מאוד משאבים כמו חשמל, ולמנוע פגיעה בסביבה ובבני האדם.
ההשפעות של זיהום אור אינן מתחלקות באופן שווה בעולם. מדינות גדולות כמו רוסיה, ארצות הברית, קנדה, סין והודו סופגות את ההפסדים הגדולים ביותר בערך של שירותי המערכת האקולוגית. מערכות אקולוגיות ותהליכים אקולוגיים רבים יכולים לתרום לרווחת האדם; התרומות האלה זכו בשם שירותי המערכת האקולוגית. הפסדים בערך של השירותים הללו מתייחסים לפגיעה בשיווי המשקל האקולוגי ובשירותי המערכת כמו ייצור מזון, מים מתוקים ראויים לשתייה, סינון רעש על ידי צמחייה וקיבוע פחמן דו-חמצני.
לפי תוצאות המחקר, באזורים עם רמות זיהום אור מקסימליות נצפתה ירידה של עד 40 אחוז בערך שירותי המערכת האקולוגית. כשבוחנים כל מדינה בנפרד, ההפסדים הגדולים ביותר הם ברוסיה, עם נזק שנאמד ב-754 מיליארד דולר, ועם הערכה של יותר מ-5,000 דולר לאדם בשנה. עם זאת, גם מדינות קטנות יותר, במיוחד איים ומדינות חוף, סובלות מהשפעות משמעותיות.
חישובי אור
כמצופה, שטחים אורבניים ספגו את ההפסדים הגדולים ביותר בערכי שירותי המערכת האקולוגית עקב זיהום אור – נתון העומד על 20 אחוז. זאת משום שבאזורים אלה יש גם פיתוח חברתי וכלכלי נרחב הקשור בצפיפות האוכלוסין הגבוהה שבערים. כשמקבצים יחדיו את האובדן בערכי שירותי המערכת בנופים יבשתיים, הנזקים הגדולים ביותר נאמדים ב-418 מיליארד דולר בשטחים עשבוניים, ב-480 מיליארד דולר בשטחים חקלאיים וב-1.3 טריליון דולר באזורים המאופיינים בבתי גידול לחים.
תאורה נקייה
המחקר מציע שמדיניות להפחתת זיהום אור יכולה להוביל לתועלות כלכליות משמעותיות, לצד שיפור באיכות החיים ובבריאות הסביבה. "עיקר הבשורה היא עבור גופים ממשלתיים, מוניציפליים, ממסדיים ותעשייתיים ביחד עם האזרח הקטן, שהערכת הנזק עבורו נתפסת וברורה – 375 דולר לשנה", אומר בורוכוב. מדיניות להפחתת זיהום האור כוללת למשל שימוש בתאורה חכמה שיודעת להתאים את עוצמתה לפי נתונים בזמן אמת, הגבלת תאורה מיותרת בלילה ושימוש בטכנולוגיות תאורה ידידותיות יותר לסביבה. "גופים ממשלתיים ומוניציפליים רבים עברו לתאורת לד, בעיקר מרצון בחיסכון תקציבי ולא מטעמים אקולוגיים. זה גרם לעלייה בזיהום האור", הוא אומר.
"יש להכניס את זיהום האור להיות חלק מהתוכנית הממשלתית למיטיגציה (אפחות) – לא רק של זיהום אוויר, אלא גם של זיהום אור. כמו כן יש לשלב את הנושא בעולמות התוכן של הנדל"ן – בעיקר בדירוג בנייה ירוקה ובבריאות התעסוקתית", למשל על ידי הכנסת פרמטרים כמו סוגי תאורה במשרדים. נוסף על כך, "יש להכניס את התקנים של סיכון זה לחלק מניטור הסיכונים של החברות הציבוריות במשק ובכך להשפיע לטובה על הליכי הפחתת זיהום האור", הוא מסכם.