ממצאי המחקר חשפו כי התפתחות שונית האלמוגים הרדודה במפרץ אילת, שנמשכה ברצף מאז ההולוקן המוקדם, נעצרה למשך אלפי שנים. החוקרים משערים כי ייתכן שהסיבות לכך כללו שינויים בזרמי הים, תנודות קיצוניות בטמפרטורה, הצטברות משקעים, תהליכים טקטוניים, או ירידת מפלס הים שהביאה לחשיפת השוניות מעל פני המים.
פרופ' עדי טורפשטיין ציין כי "תופעה דומה של "כיבוי" זמני של שוניות אלמוגים זוהתה באותו חלון זמן גם באזורים אחרים בעולם, כגון מקסיקו, ברזיל ואוסטרליה, דבר המחזק את הסברה שמדובר באירוע גלובלי כגון ירידת מפלס הים, שהוערכה בגובה של מטרים ספורים, יכולה לנבוע מהתקררות זמנית של כדור הארץ, על אף שההולוקן נחשב לתקופה חמה".
למרות הפגיעה, צמיחת השונית התחדשה כעבור מספר אלפי שנים והחוקרים גילו כי מגוון מיני האלמוגים נותר דומה לפני ואחרי ה"כיבוי", דבר המעיד על כושר ההתאוששות המרשים של המערכת האקולוגית הימית. כמו כן, ניתוח שלדי האלמוגים בעידן המודרני חשף ירידה משמעותית בהרכב האיזוטופי של הפחמן, תופעה המכונה "אפקט סוס", אשר משקפת את השפעת הפעילות האנושית על מאזן הפחמן העולמי.
ד״ר שקד הוסיף כי "ממצאי המחקר מדגישים את עמידותן של שוניות האלמוגים בתנאים משתנים. עם זאת, הם גם מצביעים על הצורך הדחוף בשימורן, לאור האתגרים שמציב שינוי האקלים המודרני." המחקר יתפרסם היום (רביעי) בכתב העת Global Change Biology ובוצע בתמיכת רשות הטבע והגנים.
התרעות פיקוד העורף