ממשלת ישראל, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, הגישה החודש את דו"ח השקיפות הדו-שנתי BTR הראשון של מדינת ישראל לאמנת האקלים לאו"ם. מהדו"ח עולה כי התקדמות המדינה עדיין אינה מספקת לעמידה ביעדי ישראל אליהם התחייבה בפני הקהילה הבינלאומית. הוא מעלה פער של ממש בהתקדמות לקראת יעדי האקלים לשנת 2030 – בקצב היישום הנוכחי של התוכניות להפחתת פליטות גזי חממה נשיג הפחתה של 19% בלבד במקום יעד ההפחתה של 27% שעליו התחייבה ישראל במסגרת הסכמי האקלים הגלובליים, תוך סיכון הבריאות, הכלכלה והסביבה ושחיקת מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת וכמרכז עולמי לפתרונות אקלים.
על פי הדו"ח: "אפשר לצמצם את הפערים ואף לעבור את יעדי 2030 באמצעות צעדי הפחתה מרכזיים – שימוש בכלי תעריף והסרת חסמים להאצת הגידול בשיעור האנרגיות המתחדשות ל-30% עד שנת 2030, קביעת יעדי פליטה לכלי רכב חדשים, יישום הטבות מס קנייה והרחבת פריסת עמדות טעינה חשמליות כדי להאיץ את המעבר לרכבים חשמליים, הפחתת הנסועה הפרטית באמצעות פעולות לעידוד המעבר לתחבורה ציבורית, הרחבת השקעות בתשתיות להפרדה ולמיון של פסולת ומיחזור ועוד".
הדו"ח מזהיר כי כבר היום אנו חווים הקצנה מהירה באקלים הישראלי, עם שבירת שיאי בצורת ויובש בעונת החורף. כדי להתמודד עם החמרה של ממש בתנאי האקלים בישראל ובמזרח התיכון בכלל נדרש תכנון מקיף ויסודי והשקעות בהיערכות מצד כלל משרדי הממשלה והשלטון המקומי.
הדו"ח מציין כי אמנם הוכנו תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים ברמת הממשלה ותוכניות שהוכנו בעשרות רשויות מקומיות. ואולם, יש לתקצב הכנת תוכניות במספר גדול של רשויות חסרות יכולות ומימון ותוכניות שכבר נכתבו. הדו"ח גם מציין כי לקבלת תמונה מלאה ומדויקת של סיכוני האקלים במדינת ישראל, נדרשת השלמה של מפות סיכוני האקלים.
הדו"ח מציין עוד כי הממשלה והכּנסת (ועדת הכספים) אישרו מתווה למס פחמן אשר שבפעם הראשונה מפנים במסגרת מס הבלו חלק מעלות הנזקים הבריאותיים והסביבתיים משימוש בדלקים פוסיליים שונים אך מדגיש: "המתווה אינו מפנים את מלוא עלויות הבריאות והסביבה בפרט משימוש בגז מחצבים".
"בהיעדר אמצעי מדיניות, תחול האטה בקצב ההפחתה של פליטות גזי החממה, וישראל תתרחק מהביצועים ומהיעדים של מדינות מפותחות אחרות", מזהיר הדו"ח ומונה שורה של צעדים שעל הממשלה לבצע בהם אישור סופי של חוק האקלים המעגן את יעדי האקלים, לצד תקצוב הרשויות המקומיות להיערכות לשינוי אקלים, גיבוש ואישור של תוכנית לאומית משקית לייעול השימוש באנרגיה, צמצום הגידול בביקוש לחשמל והאצת הגידול בשיעור האנרגיות המתחדשות, מעבר לתחבורה חשמלית באמצעות תמריצי מס והשקעות בהרחבת תשתיות החשמול, בד בבד עם הרחבת ההשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית, השקעות בתשתיות להפחתת הטמנה של פסולת ורגולציה לחיוב ולאכיפה של לכידת פליטות מתאן ממטמנות ולהשמדתן. המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי העמידה ביעדים אפשרית, אך תלויה ביישום צעדים מידיים כאלה.
את דו"ח BTR כתב וערך צוות המשרד להגנת הסביבה, בהובלת ד"ר גיל פרואקטור ובליווי חברת אקוטריידרס.