"כל אלה התווספו לאתגרים היומיומיים של המגדלים, בהם למשל ההתמודדות מול פגעי טבע ואקלים משתנים. לכן, בימים אלה, בשיתוף פעולה הדוק עם המגדלים, אנו מבצעים פעולות רבות במטרה לשקם ולקדם את הענף, ולשמחתנו – יש תוצאות ופירות לעמלנו". "בהקשר המלחמתי", הוסיף עובדיה.
הוסיף לומר כי "חשוב לי לציין את החיבוק החם שקיבלנו מכלל חלקי החברה הישראלית ואת ההבנה הכללית בציבור כי חייבים לשמור על החקלאות הישראלית ועל המגדלים המקומיים ששומרים על גבולות המדינה ומספקים את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, ולעיתים אף משלמים בחייהם. התחושה שניתנת לנו מהציבור היא זכות גדולה".
"אנו תומכים במחקר ופיתוח, נוקטים פעולות בתחום הגנת הצומח, מקדמים שימוש בכלים טכנולוגיים ושיטות עבודה מתקדמות שיקדמו אותנו לעבר החקלאות המודרנית אליה אנו שואפים, מעודדים צעדים מגוונים שמטרתם העלאת יבולים, חיסכון במים, פיתוח ואקלום זנים חדשים ועוד. כמובן שכל אלה שווים מעט מאוד ללא החקלאי הישראלי שיודע להפיק מהם את המיטב".
לפי נתוני מועצת הצמחים, גידול הבננות מהווה כיום מרכיב מרכזי וחשוב בכלכלת הגליל המערבי, חוף הכרמל ועמק הירדן, בענף שמפרנס בכבוד אלפי משפחות. בישראל ישנו כיום היקף שטח נטוע של כ-30 אלף דונם בננות, הפרוסים בכל רחבי הארץ - חוף הכרמל, עמק הירדן, גליל המערבי, באיזור עוטף עזה ויישובי קו העימות בצפון הארץ, איזור שאן-חרוד ועוד.
כל אלה מניבים יבול של כ-200 אלף טון בננות בשנה, פרי איכותי שנמצא על המדף כל השנה וכולו נמכר בשוק המקומי. לבננה הישראלית יש ערכים תזונתיים מצוינים, אין בה ריסוסים וכמעט ואין מחלות, הפרי נקי מגידולים כימיים והגידול כמעט אורגני לחלוטין.
בעולם, לעומת זאת, ישנן עשרות מחלות המשפיעות על הבננות וגורמות לטיפולים כימיים במטעים; לשם ההשוואה, מטעי בננות המגודלים באזורים טרופיים בעולם מרוססים לפחות אחת לשבוע.
התרעות פיקוד העורף