על פי נתוני המחקר, משק בית ממוצע בישראל צפוי להוציא כ-3,900 ש"ח על מוצרי מזון בתקופת חגי תשרי, עלייה של כ-20% בהשוואה לשנת 2022, טרם המלחמה. מתוך סכום זה, כ-600 ש"ח צפויים להישלך לפח בשל בזבוז מזון. יותר משליש מהבזבוז, כ-220 ש"ח, נובע מאובדן של פירות וירקות.
בשנה האחרונה, חלה עלייה של כ-5% במדד מחירי המזון ובנוסף עלתה האינפלציה בישראל. כפועל יוצא ההשפעה על מחירי המזון היא משמעותית; על פי הנתונים בדוח BDO ולקט ישראל, ההשפעה הכוללת על יוקר המחיה הינה תוספת עלות של 10,200 ש"ח למשק בית בשנה, מתוכה כ-3,700 ש"ח בעקבות אובדן מזון במקטעי החקלאות, ההפצה והתעשייה.
בצריכה הביתית בישראל לבדה בזבוז המזון נאמד בכ-38% מהאובדן הכולל כשהגורמים העיקריים קשורים בעיקר בפרשנות שגויה של הצרכנים בנוגע לתאריכי התפוגה - בלבול בין תוויות כמו "עדיף להשתמש לפני" לבין "לשימוש עד", קנייה שאינה מבוססת על תכנון קניות ותכנון בישול לפי מנות ונטייה להשליך מוצרי מזון בשל מאפיינים חיצוניים. המלצות הצוות הבין-משרדי לצמצום בזבוז המזון, מדברות על שינוי התנהגותי מתבקש במשקי הבית שיתחיל בהעלאת מודעות באמצעות קמפיינים פרסומיים מתמשכים, שיבנו שפה אזרחית חדשה סביב צריכה אחראית והפחתת בזבוז.
אפרת הוסיפה כי "תקופת החגים מזכירה לנו עד כמה ערבות הדדית היא ערך מרכזי. בימים שבהם משפחות רבות מתקשות לדאוג לארוחה ראויה, האחריות שלנו היא לעמוד לצידן ולוודא שאף אחד לא נותר מאחור." בארגון מתריעים כבר שנים כי הצלת 20% בלבד מהמזון הראוי שמושלך מדי שנה בישראל, עשויה לספק פתרון משמעותי לפער התזונתי בקרב אוכלוסיות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי.
התרעות פיקוד העורף