ביבס התריע כי שרפות הפסולת יוצרות מפגעים סביבתיים וריחות עשן ביישובים הסמוכים לקו התפר. "לעיתים גם מריחים עשן משרפת צמיגים או פלסטיק. יש כאן מפגע סביבתי מתמשך, והמדינה אינה מתמודדת עם כל האמצעים העומדים לרשותה כדי להפסיק את התופעה החמורה הזו", הוא טען.
ביבס התריע עוד כי אין מספיק אכיפה וטיפול יעיל של מערכת הביטחון, משרד הביטחון, המנהל האזרחי, המשטרה, המשרד להגנת הסביבה וכבאות הצלה בטיפול בפסולת המוברחת לשטחי הרשות הפלסטינית, החל מאי מניעת הברחתה, עד לאי טיפול מהיר בכיבוי שרפות אשפה פיראטיות.
ביבס התריע עוד כי לכל אחד מהגורמים האחראים יש אחריות, אבל במציאות שנוצרה בשנים האחרונות המאבק בהברחות ובשרפות הפסולת נופל בין הכיסאות. "אפשר לעשות הרבה יותר וזה לא קורה. גם כאשר מבעירים שרפת פסולת, כבאות הצלה שפועלת ביו"ש יכולה להעלות מטוס לאוויר ולכבות מיידית את שרפת הפסולת, שיוצרת את המטרדים הסביבתיים הקשים".
הוא אמר עוד: "מתקופת הקורונה התרגלו בשטח שהשלטון המקומי מקבל על עצמו את הטיפול בנושאים רבים שהמדינה הייתה צריכה לטפל בהם, אבל לשלטון המקומי אין הפעם את האפשרות המעשית לפעול מעבר לקו הירוק. זה התפקיד של המדינה".
ביבס הדגיש כי על המדינה לפעול לאלתר כדי לתאם עמדות בין הגורמים ולבצע אכיפה שתגדע את המשך תופעת שרפות הפסולת. הוא אינו פוסל אפשרות למינוי גורם אחראי ומתאם, שירכז את הפעילות לגדיעת תופעת שרפות הפסולת.
לדבריו, שרפות הפסולת מורגשות ביישובים הסמוכים לקו התפר: "רשויות מקומיות כבר החלו להתארגן לקראת הגשת עתירה לבג"ץ כדי להורות למדינה לפעול מיידית. נוצר מצב של זריקת אחריות מגוף אחד לשני ואין גורם שירכז את המאבק בתופעת שרפות הפסולת, שהן טרור סביבתי לכל דבר. זה צריך להתחיל כבר באכיפה לאורך קו התפר, במניעת הברחות אשפה ולהימשך בטיפול מיידי בכל שרפת פסולת מעבר לקו הירוק". עם זאת, גם נדרשת פעולה למציאת פתרונות קצה להטמנות אשפה ברשות הפלסטינית, שיהיו תחליף לשרפות הפסולת.
בימים האחרונים נשלחה על ידי רשויות מקומיות בקו התפר התרעה לגורמים האחראים על המאבק בשרפות אשפה, ואם לא יחול שינוי דרמטי - השלב הבא יהיה בעתירה לבג"ץ.
במשרד להגנת הסביבה התייחסו השבוע לטענות הקשות: "בימים האחרונים עולות תלונות רבות על שרפות פסולת פיראטיות באיו"ש, אשר גורמות לזיהום אוויר ולנזק סביבתי-בריאותי חמור לתושבי אזור יהודה ושומרון בפרט ותושבי ישראל בכלל. המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשרפות ביהודה ושומרון והשפעתן על הציבור בזורים אלה בישראל. אף שהסמכויות לטיפול אינן בידי המשרד, אלא בידי המנהל האזרחי וגופים נוספים, המשרד פועל באופן רציף ונמרץ לקידום פתרונות מהירים, בין היתר, במימון 'יחידת דוד' במנהל האזרחי, בהקצאת תקציבים באמצעות קרן הניקיון לכיבוי שרפות ובקידום תוכניות לטיפול בפסולת".
במשרד להגנת הסביבה ציינו עוד כי בהמשך להחלטת הממשלה 592 שהוביל המשרד, גובשה תוכנית אסטרטגית לטיפול ומניעה של מפגעי סביבה חוצי גבולות ביו"ש. "התוכנית הופצה בסוף השנה החולפת אך התייחסות משרד הביטחון והמנהל האזרחי הועברה אך לאחרונה ולפיכך, נגרם עיכוב משמעותי בקידומה". נטען עוד - "בפנייה דחופה למנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, דרשו השרה והמנכ"ל מתן עדיפות גבוהה לנושא, לצורך אישור הצעת המחליטים לאלתר שתאפשר קידום הפתרונות בפועל במהירות".
השרה סילמן ציינה עוד כי המצב הנוכחי בלתי נסבל: "שרפות הפסולת ביהודה ושומרון פוגעות לא רק בתושבי האזור, אלא בכלל אזרחי מדינת ישראל בסביבה אין גבולות - כל מפגע סביבתי ביו"ש משליך באופן מיידי על בריאות ואיכות החיים של תושבי יו"ש ומדינת ישראל כולה. המשרד גיבש תוכנית אסטרטגית מקיפה ואני קוראת למשרד הביטחון לפעול בשיתוף פעולה מהיר ומלא כדי להביא ליישומה ולקידום הפתרונות בשטח באופן מיידי. זו חובתנו כלפי בריאות הציבור והסביבה".
התרעות פיקוד העורף