אבל עם כל גז המחצבים שמצאה ישראל לאורך השנים בים הכלכלי שלה, הממשלה מתקשה להיפרד מהפחם כ"גיבוי" שהופעל בתחנת הכח בחדרה הן במהלך המלחמה והן בשיאי ביקוש כדי למנוע את קריסת המערכת. גם שימור מאגרי הפחם עצמם בחדרה למרות מאמצים להדקם מול הרוח, עולה בבריאות ואיכות חייהם של התושבים בסביבה.
בכך נאלצו אנשי המשרד להגנ"ס ליישר קו בניגוד לעמדתם עם משרד האנרגיה אף שהם מדגישים: "עמדת המשרד היא כי אין להמשיך בהפעלת יחידות ישנות ומזהמות אלו, אשר אינן עומדות בתנאי חוק אוויר נקי ועם זאת, בכפוף להליך תיקון היתר הפליטה, ניתן לשקול השארתן כיחידות גיבוי למצבי חירום בלבד. יובהר כי מצבי חירום אינם כוללים מצבי מזג אוויר קיצוני החוזרים על עצמם בקיץ ובחורף".
בשורה אחת טובה כן יש למשרד להגנת הסביבה שמפרסם הבוקר (שלישי) דוח לפיו מאז כניסתו לתוקף של החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שחוקק בכנסת ב-2011, הושקעו כ-1.5 מיליארד שקלים בפינוי של למעלה מ-17.8 מיליון מ"ר אסבסט צמנט ואלפי טונות של אסבסט פריך, אשר מנעו חשיפה עתידית של הציבור הרחב לחומר המסרטן.
ועם זאת, הדרך ל"ישראל נקייה מאסבסט" עוד ארוכה. על פי תחשיב שביצע המשרד, מוערך כי עלות השלמת פינוי אסבסט צמנט בישראל מוערכת בכ-5.3 מיליארד שקלים, מתוכם 2.3 מיליון שקלים נובעים מעלות עודפת בשל טיפול הולך וגובר במפגעי אסבסט.
במשרד להגנת הסביבה מודים כי לשם גיבוש תוכנית מעשית, ליצירת סדרי עדיפות להאצת הפינוי ולזיהוי אזורים מועדים להיווצרות מפגעים (כדוגמת לולים בקרבת חורש, ישובים סמוכי גבולות המועדים לפגיעות טילים ועוד), תחילה נדרש להשלים מיפוי גיאוגרפי של האסבסט ברחבי הארץ.
מיפוי גגות אסבסט בוצע לאחרונה על בסיס עיבוד מידע לווייני עבור אזור עוטף עזה, וצפוי להתפרסם כשכבה באתר המפות הממשלתי. גם בקצב האיטי הזה, הסיכוי של ישראל להיפטר מגגות ומבני האסבסט הישנים והמזיקים במרחב הציבורי עדיין גבוה יותר מההיצמדות של משרד האנרגיה ורשות החשמל לגחמה המזיקה והיקרה לסביבה ולבריאות הציבור ולכיסו של שמירת הפחם כחומר גלם לייצור חשמל כ"גיבוי".
התרעות פיקוד העורף