המחקר מצא שכאשר הורים עוצרים לרגע בתוך הסיפור - כדי להסביר, להרחיב, או לשאול שאלות - נוצרת אצל הילד הבנה עמוקה של תהליכים, בחירה ופעולה. כך למשל, הסברים ברורים על מה שקורה בסיפור יוצרים תחושת שליטה והבנה.
ילדים שמבינים טוב יותר את המציאות מרגישים שהם מסוגלים להשפיע עליה. הרחבות ידע וקישור לחיים האמיתיים עוזרות לילד לראות שהפתרונות בסיפור אינם דמיוניים, הם חלק מעולם שאפשר לחוות ולשנות. כשילד רואה דמות בספר שעושה מעשה קטן והורה מסביר לו שזה משהו שגם הוא יכול לעשות, נוצרת אצלו תחושת תקווה אמיתית.
המחקר מצא הבחנה ברורה: כאשר הספר מציג קיימות באופן מפורש, ההורים נוטים לדבר הרבה יותר על הנושא, להסביר, לשאול ולהעמיק. וככל שהשיחה הזו עשירה יותר כך רמת התקווה של הילד גבוהה יותר. החוקרות מדגישות כי לא מדובר בתקווה כללית או תחושת "יהיה בסדר", אלא בתקווה שאפשר למדוד: יכולת להציב מטרות, להבין איך פותרים בעיות ולהאמין שאפשר להתגבר על קושי.
הוא מוסיף: "הממצאים מציעים דרך חינוכית חיובית, נגישה ויומיומית שבאמצעותה משפחות יכולות לעודד התמודדות בריאה וחשיבה אקטיבית כבר מגיל צעיר. בסופו של דבר, ספר אחד ושיחה אחת יכולים להצמיח אצל ילדים לא רק ידע - אלא עתיד מלא אפשרויות".
התרעות פיקוד העורף