שרטון חול שנוצר בשפך הירקון בתל אביב, ואשר נראה למרחקים, חוסם את זרימת המים בין הנחל לים ומשפיע על איכות המים, המערכת האקולוגית ופעילות השייט באזור.
פרויקט מחקר וניטור חדש נועד לספק לרשות נחל הירקון ולעיריית תל אביב את הכלים המדעיים הדרושים לפתיחת החסימה ולניהולו של השפך לאורך זמן.
ברשות נחל הירקון הסבירו כי חלקו המערבי ביותר של הירקון, המשתרע משבע טחנות ועד לים, עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי.
מקטע זה, המכונה אסטואר, הוא נקודת המפגש בין המים המתוקים הזורמים בנחל לבין מי הים המלוחים. המפגש ביניהם יוצר בית גידול ייחודי לדגים, לציפורים ולצמחים, לצד היותו אזור שייט מרכזי.
החול מצטבר - והשפך הופך למעין אגם סגור
בעבר, כאשר זרימת הירקון הייתה חזקה יותר, מי הנחל דחפו את החול שהגיע מהים הרחק מנקודת השפך.
בהמשך מילאו את התפקיד הזה מי הקירור של תחנת הכוח רידינג, שזרמו בעוצמה וסייעו בהרחקת החול. עם הפסקת פעילותה של התחנה השתנו התנאים באזור, ובשפך הירקון החל להצטבר חול וליצור שרטון המשתנה בהתאם לגלים ולתנודות הגאות והשפל.
ברשות נחל הירקון התריעו כי לשרטון השפעה ניכרת על הנחל, מאחר שהצטברות החול חוסמת את מוצא הירקון ומקשה על ניקוז המים אל הים, עד שהמקטע הופך למעשה למעין אגם סגור.
ברשות ציינו עוד כי החסימה משפיעה על תחלופת המים ועלולה לפגוע באיכותם ובמערכת האקולוגית הרגישה. בנוסף, היא מונעת משייטים לצאת מהנחל אל הים.
מחקר, ניטור ופתיחה מחדש של המחסום
בניסיון להתמודד עם השינוי, יצא לדרך פרויקט משותף לרשות נחל הירקון, עיריית תל אביב, המרכז לחקר האסטוארים, הפקולטה למדעי הים ברופין, המכון לחקר ימים ואגמים ומכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
הפרויקט נועד לגבש בסיס מידע מדעי שיאפשר לנהל את שפך הירקון ולפעול לשיקומו האקולוגי.
במסגרת הפרויקט גובשה תוכנית לניטור הידרו־אקולוגי מקיף של השפך.
החוקרים יבחנו את השפעת השרטון על איכות המים ועל המערכת האקולוגית באמצעות דיגומים תכופים, מערכות ניטור רציף ושיתוף הציבור בפעילות של "מדע אזרחי".
במקביל למחקר ולניטור, השרטון ייפתח במסגרת פעולה הנדסית והחול יוזז, כדי לחדש את מעבר המים בין הנחל לים.
הנתונים שייאספו לפני הפעולה ואחריה יסייעו לבחון את השפעת פתיחת המחסום ולחזות מצבי קיצון שבהם תידרש התערבות נוספת.
המחקר אמור להעניק לרשות נחל הירקון ולעירייה כלי מקצועי לניהול השפך בתנאים המשתנים, ולקבוע מתי וכיצד יש לפתוח מחדש את מחסום החול.
"המטרה היא לשמור על תחלופת המים, להגן על בית הגידול הייחודי ולאפשר את המשך פעילות השייט באזור, כחלק מהמאמצים להבטיח את עתידו של הירקון כנחל חי", ציינו יוזמי הפרויקט.
התרעות פיקוד העורף