הוועדה הבין-משרדית תדון, בין היתר, בעתיד התעשייה הכבדה, בדגש על התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה; תשתיות האנרגיה במפרץ חיפה והשפעתן על משק האנרגיה הלאומי בעתיד; צורכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה; פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות; צורכי תעסוקה עתידיים במטרופולין חיפה; סיכונים מחומרים מסוכנים; זיהום אוויר, שיקום קרקע והיבטים סביבתיים נוספים במפרץ חיפה.
בראש הוועדה יעמוד נציג משרד ראש הממשלה והרכבה יהיה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ או נציג בכיר מטעמו, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה או משנהו.
"משבר הקורונה הוכיח את החשיבות וההשפעה העצומה שיש לזיהום האויר על הסביבה והבריאות שלנו", הוסיפה חיימוביץ'. "אני אמליץ לגורמי המקצוע להוסיף לוועדת המנכ"לים גם את משרד הבריאות בהקדם, הבריאות היא חלק בלתי נפרד ממערך השיקולים וההתיחסות שלהם לסוגיה חשובה ביותר. נמשיך בועדת הפנים והגנת הסביבה לעקוב וללוות את התהליך עד שיושלם."
איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים מסרו בתגובה להחלטה: "התעשייה הישראלית עשתה בעשור האחרון צעדים מהמשמעותיים בעולם ומשתמשת כיום בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לבסס פעילות כלכלית עם אחריות סביבתית מלאה. נשתף פעולה בכל תהליך מקצועי ואחראי אשר אלו מטרותיו".
קבוצת בזן מסרה: "בזן מברכת על החלטת הממשלה להקים וועדה בין-משרדית, שתוכל לבחון את סוגיית התעשייה במפרץ חיפה בראייה כוללת - החשיבות והתרומה למשק כולו, העצמאות והבטחון האנרגטיים, תרומה מהותית לתעסוקה בפריפריה ונתוני סביבה אמיתיים המוכיחים את השיפור הניכר שביצעו מפעלי הקבוצה בשנים האחרונות".
בהמשך, יו"ר וועד עובדי בזן חנן סונטג ויו"ר מועצת עובדי בזן דורון ניסן, הגיבו במחאה על קבלת ההחלטה ללא שיתוף העובדים: "השרה גילה גמליאל שמה לה למטרה לרמוס את כבודם של עשרות אלפי עובדי בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, בלי לדבר איתנו, בלי לשמוע את קולנו ובלי ללמוד את הנושא לעומק. אנו קוראים לראש ממשלת ישראל לדאוג לעתידם של עשרות אלפי עובדים מסורים שעובדים סביב השעון בכל ימות השנה, למען תושבי מדינת ישראל".
יעד שאפתני: ישראל תגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030
בתוך כך, הממשלה אישרה גם את הצעת משרד האנרגיה ואת הדרכים למימוש עמידה ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. ההחלטה תשנה באופן מהותי את תמהיל הדלקים של המשק הישראלי ותמצב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית, על חשבון תחנות כוח הפועלות בגז טבעי ובגיבוי סולר.
התועלת המשקית ממהלך זה עשויה להגיע ל-8 מיליארד שקלים בשנה, כאשר העלות למשק צפויה לעמוד על כ-2-3% מתעריף החשמל. התוכנית תביא בעתיד להוזלה של עלויות האנרגיה, כל זאת תוך קידום משק אנרגיה אמין, יעיל ומבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה. בדיון הוחלט כי שר האנרגיה ייבחן עד סיום שנת 2024 את עדכון היעדים לשנת 2030, וכן נקבע יעד ביניים שיעמוד על 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לסוף שנת 2025.
במסגרת ההצעה יקדם משרד האנרגיה מתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ודי שימוש בקרקע, יפיץ מכרזים להקמת שדות סולאריים בנגב, יעודד יזמים להתקין מערכות אנרגיה מתחדשות ואגירה על מבנים באמצעות קרן הלוואות, יאריך את הפטור מהיטל השבחה למתקני pv על גגות שיוקמו עד שנת 2025, יעניק פטור מהיטל השבחה למתקני pv על מאגרי מים, מאגרי קולחים ובריכות דגים, יקדם פרויקט ppp להקמת תחנת כוח סולארית, יאיץ מכרז שיחייב להתקין פאנלים סולאריים בכל בנייה הנערכת על ידי מנהלת הבינוי בחשב הכללי, יפתח באופן מאסיבי את רשת החשמל לקליטת האנרגיה הסולארית, יגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח של אנרגיה נקייה, יקדם את חדירת הרכב החשמלי לישראל, ועוד.
משרד האנרגיה ציין כי אין בכוונתו לאשר הסמכות חדשות של יזמים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, אלא אם מדובר בתוספת יחידות ייצור חדשות, שחלוף יחידה קיימת או שדרוגה. בעקבות ההצעה, תקדים הממשלה כבר בשנת 2021 את בחינת המגבלות לייצוא גז טבעי, ולשם כך יתכנס הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, כשאת המלצותיו יגיש לממשלה עד ינואר 2021.
התרעות פיקוד העורף