פרטיו של ההסכם חסויים גם לחלק ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אבל מדובר לכל הפחות בחשיפת חופי הארץ, באילת ובאשקלון כאחד, והשטחים הפתוחים בתוואי הצינור - לאסון אקולוגי חסר תקדים, וזאת בשל תוספת של בין 100 ל־150 מכליות נפט בשנה שיגיעו לאילת מצוידות בעשרות מיליוני טונות נפט גולמי שישונע לאשקלון. בעוד בארגוני הסביבה ובאקדמיה מתריעים כבר תקופה ארוכה מפני השלכות ההסכם שנחתם לפני שמונה חודשים ושעתיד לצאת לפועל כבר השנה, תושבי אשקלון ואילת מתוודעים לחששות מהיקפי הנפט שאליהם ייחשפו רק בשבועות האחרונים.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג העמידה את צמצום או ביטול ההסכם על סדר יומה, אך גם במשרד האנרגיה טוענים כי אינם מודעים לפרטיו וכי במשרדי ראש הממשלה והאוצר לא נועצו בהם. עם זאת, כלל לא בטוח שאת ההסכם - שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו איפשר ללא הליך מעמיק של התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר - ניתן בכלל להשיב לאחור.
לדברי המפגינים, ההסכם מחריף את הסיכונים הסביבתיים - ממפגעי ריח קשים ועד זיהום האוויר והים, והן את הסיכון למשק המים ומפעלי ההתפלה. מיכאל רפאל, מנכ"ל ארגון "אנשי הים התיכון" וחבר ב"קואליציית RED MED", אמר: "התנהלות קצא"א בכל הקשור לסקרי סביבה וסקר סיכונים לתוכניות ההרחבה והגדלת הפעילות, היא פגיעה קשה בבריאות הציבור. אין צורך שנראה נפט זורם בשכונות בעיר, כמו שראינו בשמורת עברונה, כדי להבין שהסכם כזה הוא פצצה מתקתקת".
יורם שפר, ממובילי המאבק וסגן ראש עיריית אשקלון לשעבר, אמר לקראת ההפגנה: "ברשות העירייה מגוון של כלים כדי להבטיח את שלום הציבור באשקלון, אבל מטרידה שתיקתה לאור הנזקים שראינו בשנה האחרונה ברחבי העיר, כמו כליאתם של התושבים בבתיהם לאחר התקלה בקצא"א בסוף השנה שעברה". מקצא"א נמסר: "החברה מפוקחת ומבוקרת בכפוף להנחיות המדינה והמשרד להגנת הסביבה, ומחויבת לשמירה על בטיחות הציבור והגנה על ערכי הטבע והסביבה".
התרעות פיקוד העורף