קצב גידול האוכלוסייה בישראל ב-30 השנים האחרונות עמד בממוצע על קצת יותר מ-2.1% על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המהווה שיעור גבוה במיוחד בקרב המדינות המתועשות. יתרה מכך, בהתאם לשיעורי הגידול בפועל, ה-ICBS צופה שהאוכלוסיה תגדל מכ-9.5 מיליון ב-2022 ל-15-25 מיליון עד 2065.
במהלך 60 השנים שבין 1960 ל-2020 עלתה צריכת המים בישראל מ-1.3 ל-2.4 מיליארד מ"ק, עלייה של 85% במשך 60 שנה. עד 2065, הביקוש למים יגדל ב-160% בתרחיש הצמיחה הגבוהה. הגדלת אספקת המים בכמות זו תוך 35 שנים בלבד תהווה פי ארבעה בקצב גידול הביקוש הלאומי למים מ-1960 ל-2020.
בנוסף לצריכת המים, המחקר ציין את הביטחון הלאומי כנקודת דאגה בעת תכנון הקמת מפעלים חדשים. מפעלי ההתפלה היו ועלולים להמשיך להוות מטרות להתקפות רקטיות, שישבשו את אספקת המים הנקיים של המדינה. לעומת זאת, אספקת מים מתוקים לשטחים פלסטיניים ולמדינות אחרות עשויה למתן את התסיסה ולהוות חלק מבניית שלום אזורי.
תעשיית החקלאות בישראל ניצלה מי שפכים מטופלים להשקיה ואם הדבר ישתנה, יווצרו לחצים נוספים על זמינות המים הקיימת. גידול האוכלוסייה עשוי גם לערער את מדיניות ניהול השפכים של ישראל, ולייצר יותר מים קולחים מכפי שתהיה לחקלאים היכולת לצרוך. כמו כן, התפלה מוגברת תגביר גם את הביקוש לחשמל.
ישראל בנתה חמישה מתקני אוסמוזה הפוכה גדולים באשקלון (2005), פלמחים (2007), חדרה (2009), שורק (2013) ואשדוד (2015). מתקן התפלה שישי אמור להיפתח עד שנת 2025 בצפון ישראל, ומפעל נוסף מתוכנן בשורק.
"ישראל היא מדינה קטנה שכמעט כל אוכלוסייתה מתגוררת בסמיכות לים התיכון", אמר קרמר. "לכן, המעבר למים מותפלים בישראל היה בר ביצוע יחסית - מבחינת גישה למים מלוחים והובלת המים למרכזי אוכלוסייה. כשאני מסתכל על מקומות כמו אריזונה, ניו מקסיקו - אזורים פנימיים ללא גישה קלה למים מלוחים - אם ישראל תיאבק בעתיד לעמוד בביקוש למים באמצעות התפלה, זה באמת ישמש כהתווית דרך לאזורים האלה שעומדים בפני אתגרים מוסדיים גדולים עוד יותר. הסתמכות על התפלה".
התרעות פיקוד העורף