סיבה לדאגה: בשנת 2020 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים (משככי כאבים נרקוטיים), בהם פנטניל, החזק פי 50 מהרואין, ובכך עקפה את ארה"ב באותה שנה - כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב שפורסם היום (שני).

המחקר, שאותו ערכו פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר ינאי קרנצלר ואורן מירון מציג נתונים קשים על שימוש במשככי כאבים ועל השפעתם ההרסנית. החוקרים מונים פעולות מיידיות הנדרשות כדי להפחית את הצריכה ואת מתן המרשמים הלא־מוצדקים, בהן הבטחת גישה לחלופות בטוחות יותר לניהול כאב; שיפור הנגישות לטיפול רפואי, לרבות שירותי בריאות הנפש ושירותים סוציאליים; והפחתת הסטיגמה הקשורה לשימוש בחומרים ולהתמכרות.

הנפקה מוגברת של מרשמים לאופיואידים לצעירים, בריאים ועניים

מחקרים בעולם הראו כי עיקר צריכת האופיואידים מתרכזת בקרב חולים שאינם קשישים וללא מחלות ממאירות, וכי מאז 2014 רוב הגידול בצריכתם הוא בקרב מטופלים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך.

בארצות־הברית, שבה התופעה כבר הגיעה לממדים של מגיפה, דווח בשנת 2021 על כ־80 אלף מקרי מוות. בישראל עדיין לא הגענו לכך, אך מאחר שמסיבות דתיות שיעור הנתיחות לאחר המוות בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות, קשה מאוד לזהות מקרי מוות עקב שימוש באופיואידים ולהבחין בסימנים של מגפה בעוד מועד.

נמנום, טשטוש, ובלבול - חלק מתופעות הלוואי משימוש האופיואידים. אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
נמנום, טשטוש, ובלבול - חלק מתופעות הלוואי משימוש האופיואידים. אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

להתמכרות לאופיואידים מגוון תופעות שליליות שחלקן מסכנות חיים

החוקרים מסבירים כי נמנום, טשטוש ובלבול, בחילה, עצירות ודיכוי נשימה חמור, אשר עלול לסכן חיים, הם רק חלק מהתופעות השליליות הכרוכות בשימוש באופיואידים. נטילת אופיואידים לאורך זמן גורמת לגוף לפתח עמידות למינון שנרשם וכך נוצר צורך מתמיד בהגברת המינון. היעדר מענה הולם במערכת הבריאות ומעטפת חברתית תומכת עשוי להוביל לשימוש מזיק ולחיפוש אחר סמי רחוב, וחמור מכך – להעלאת הסיכון לנטילת מנת יתר ולתמותה. לצד זאת, הפסקת השימוש באופיואידים בצורה לא מפוקחת עשויה לחשוף את הגוף לתסמיני גמילה קשים.

הצעדים שיש לנקוט למניעת מגפה ולצמצום הצריכה

חוקרי מרכז טאוב ממליצים ללמוד מניסיונן של מדינות שחוו את משבר האופיואידים הגרוע ביותר, למשל ארצות הברית וקנדה, ולאמץ את הפרקטיקות שפותחו ויושמו בהן בהצלחה: הטמעת פרוטוקולים בטוחים יותר להנפקת מרשמים, צמצום מיידי של שיעור המרשמים הלא-מוצדקים לפנטניל, הרחבת טיפולי השיקום והבדיקות, שיתוף פעולה בין-ארגוני והגברת הנגישות לקבלת עזרה סוציאלית. צעד מדיניות נוסף שראוי לקדם הוא לכלול פנטניל בבדיקות שתן שגרתיות לגילוי סמים. בארצות הברית, כשהתחילו לכלול פנטניל בבדיקות גילו שהוא אחראי לרוב מנות היתר. לדוגמה, בשנת 2019 מעל 80% מהבדיקות לזיהוי פנטניל במדינת מרילנד בארצות הברית נמצאו חיוביות.

החוקרים גם מונים מספר צעדים שיכולים להגן על מי שפגיעים ביותר להתמכרות ולתוצאות השליליות של שימוש לא ראוי באופיואידים:

  • שיפור הפיקוח הן על הנפקת מרשמים לאופיואידים והן על התוצאות השליליות של השימוש בהם, כגון התמכרות ונטילת מנות יתר, כולל פרסום נתונים בנוגע לשימוש בתרופות מרשם אופיואידיות.
  • הגדלת שיעורי הנתיחות לאחר המוות במקרים של חשד למנת יתר והקמת ועדות לבחינת גורמי התמותה. לישראל יש יתרון על ארצות הברית בפיקוח על הנפקת מרשמים ובנגישות להיסטוריה הרפואית של המטופלים, וחשוב להשתמש ביתרון זה כדי למנוע התמכרות.
  • גיבוש פרקטיקות בטוחות יותר להנפקת מרשמים, כולל שימוש הולם בחלופות לפנטניל ולתרופות אחרות מבוססות אופיואידים, בייחוד אצל חולים בסיכון גבוה, ולהטמיען תוך הסברה ושותפות עם גופים רפואיים ומוסדות ההוראה.
  • עדכון החולים ובני משפחתם בזמן הנפקת המרשם ונטילת התרופה בדבר הסיכונים הכרוכים בהתמכרות, ומעקב אחר מטופלים בקופות החולים בתקופת נטילת התרופה.
  • ניהול הטיפול בדרך שתביא בחשבון את התנאים הנחוצים להחלמה – בריאות הנפש וצרכים אחרים כגון ביטחון תזונתי, תמיכה משפחתית ודיור יציב. לשם כך כדאי להקים מערך תמיכה לטיפול בטראומה ובאי-יציבות חברתית שקשורים לסיכון גבוה להתמכרות, לתסמונת השימוש באופיואידים ולמנות יתר.
  • הגברת הנגישות הכללית למגוון גישות לטיפול בהתמכרות ולשירותים שמפחיתים את הנזק בשימוש באופיואידים.

פרופ' נדב דוידוביץ', מעורכי המחקר, אמר: "הפעולות שהצבענו עליהן במחקר, לצד העלאת המודעות בציבור בנוגע לשימוש בתרופות ולהתמכרות, יכולות לתרום להפחתת הסטיגמה ולעידוד השימוש בחלופות שאינן ממכרות. מה שדרוש הוא תוכנית אינטגרטיבית ברמה הלאומית. רק כך נוכל לצמצם את התוצאות ההרסניות של הגידול בשימוש באופיואידים ושל תמותה ממנות יתר, ולהעניק טיפול טוב יותר למי שזקוקים לו יותר מכול"