לא בוכים על חלב שנשפך. את חמש המילים הללו כל אחד ואחת מאיתנו שמע לפחות פעם אחת בחייו (ועוד פעם ב"סיפור הארון" של כוורת). האמת היא, שיש כמה מקומות בהם כן בוכים על כל טיפת חלב שנשפכת - הבנק הלאומי לחלב אם של מד"א, שנמצא בקרית מד"א שברמלה. הבנק מתבסס על תרומות שנאספו מתורמות מתנדבות, שאושרו על ידי הצוות, ועובר מספר שלבים - בהן פסטור מבוקר - לפני שהוא מגיע לפגיות ברחבי הארץ. הוא מיועד לפגים או תינוקות חולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ ילודים או במחלקות, ולהזנת תינוקות נזקקים רפואית שאינם מאושפזים, כדוגמת תינוקות עם מערכת חיסון מוחלשת, מחלות מעיים ואי סבילות לחלבון חלב פרה.
במרכזו של המיזם עומדות שלוש נשים - ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מנהלת הבנק הלאומי לחלב אם של מגן דוד אדום, הדר עמית, מתאמת תורמות ומרים פרחאת, צוות בנק חלב. בשלושת השבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", סיפק הבנק למעלה מ-600 ליטר חלב אם לפגים ולתינוקות שהתייתמו, שאימהותיהן נחטפו או נפצעו, או לתינוקות של אימהות שגויסו לצה"ל. מהקמת הבנק ועד תחילת המלחמה, עמד מספר התורמות עד כ-750 – ובמהלך השבועות הראשונים של הלחימה הצטרפו לבנק עוד כ-200 תורמות. לצידן, ישנן עוד 700 אמהות נוספות שנמצאות כעת בשלבי קליטה ויתחילו לתרום גם הן בזמן הקרוב.
ימים ספורים לפני פרוץ הקרבות, זכיתי לבקר במקום הקסום ומציל החיים, וקיבלתי הצצה מיוחדת לתהליך בו שקיות הכוללות חלב האם, שנתרם על ידי אמהות רבות - הופכות בסופו של דבר - לבקבוקים שנשלחים לפגיות בבתי החולים ברחבי הארץ. "הנשים שמעוניינות לתרום מהחלב שלהן, עוברות מספר תהליכים ובדיקות כדי לוודא שהן אכן יכולות לתרום מבחינה רפואית, וכי יש להן מספיק חלב - גם לתרום וגם למען הילד הביולוגי שלהן", הסבירה הדר עמית, מתאמת התורמות של בנק החלב. "עם ראשית התהליך, הן מקבלות הדרכה מסודרת, הנחיות נדרשות וציוד רלוונטי, דוגמת שקיות ורשם טמפרטורה - ואז הן מתחילות בעצם בשאיבה של החלב והקפאה שלו. נהג שלנו מגיע לאסוף את החלב ברגע שהאישה צוברת שלושה ליטרים".
מרים פרחאת מצוות הבנק הוסיפה: "כל אחת מהשקיות עוברת חיטוי חיצוני וגם מספר רב של בדיקות כדי לוודא שהחלב אכן נקי ואינו מקולקל. למעשה, החלב עובר תהליך ארוך מאוד - מהרגע בו הוא נשאב לתוך השקית, עד שהוא נשלח בעצם לפגיות השונות".
ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מנהלת הבנק הלאומי לחלב אם הרחיבה על התהליך: "החלב שמגיע אלינו עובר מספר רב של תהליכים, בהם פיסטור ובדיקות מעבדה, כדי לוודא שהוא אכן במצב טוב, וגם כדי לאמוד את המאפיינים שלו - למשל רמת השומניות שלו, שכן כל אצווה שאנחנו מכינים מורכבת מחלב של מספר אמהות בעלות מאפיינים שונים. הדבר מאפשר לתינוק להיחשף לנוגדנים מכמה אמהות, שכן לכל אחת ישנם נוגדנים למחלות אחרות בגופה".
ד"ר ברנסבורג-צברי הדגישה כי "זו אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להצלת חיי פגים, שכן היא כמעט ואינה כוללת סיכונים. מדובר בדבר קריטי, שכן כל דבר הכי קטן עלול לסכן את חייהם של הפגים - שחלקם שוקלים אפילו פחות מחצי קילוגרם. זו בפירוש התערבות שכוללת רק טוב". בכניסה לקומה בה נמצא הבנק הלאומי לחלב אם, תלויים לבבות וכוכבים עם שמן הפרטי של כל אחת מהאמהות התורמות, שמספרן עומד כיום על כ-750, לצד החודש והשנה. כעת, לאחר הזינוק במספר התורמות מתחילת המלחמה, החלה העבודה על קיר כוכבים נוסף. "יש אמהות שתרמו אחרי שתיים ושלוש לידות", הוסיפה, "ובמקביל היו מספר פונדקאיות שהציעו לתרום חלב, לצד מקרים בהם נשים שחוו לידה שקטה, או שתינוקן מת, בחרו להמשיך בשאיבה, ולתרום את החלב למד"א. אנחנו קוראים לזה 'הנצחת חיים', וכולן מופיעות על הקיר שלנו. הן מפקידות בידינו דבר יקר וחשוב מאוד, וכאחת ששאבה במשך שנים רבות אני מבינה עד כמה כל טיפה חשובה, לכן אנחנו עושות הכל כדי לכבד את החלב".
היא התייחסה לפרסומים הרבים מתחילת המלחמה, אודות הסכנות בתרומות חלב אם בקהילה, שאינן מפוקחות מבחינה רפואית, ולאזהרת משרד הבריאות בנושא. "המערך שלנו שילש את עצמו מתחילת המלחמה – גם מבחינת יכולת עיבוד החלב וגם מבחינת הכמויות. המטרה שלנו היא שאמהות ומשפחות ברחבי הארץ יידעו שבמידה והתינוק נזקק לחלב אם – ומסיבה כלשהי אמו לא יכולה להניק אותו (למשל אם נרצחה, נחטפה, נפצעה או נקראה למילואים) הוא יוכל לקבל חלב אם, זאת במקביל למלאים שמועברים באופן קבוע לפגיות ברחבי הארץ, ומלאי החירום שמועברים לצפון ולדרום", ציינה, "במקביל, חשוב לנו להדגיש שבמידה והאמא אינה מסוגלת לשאוב מסיבה כלשהי – שלא תנסה לשאוב בכוח. לתינוק יש רק אמא אחת ואם הוא זקוק לחלב והאם לא יכולה – אז ניעזר בבנק החלב. בכל מקרה, חשוב שהחלב לתינוקות יעבור דרכנו ולא בקהילה, כי אחרת אין כל דרך לוודא שהחלב אינו מקולקל חלילה. אנשי מקצוע עושים תיעדוף של התינוקות לפי מצבם, וזה פשוט מדהים. נרשם זינוק באמת מדהים במספר הנשים שמעוניינות לתרום והאמת שלא הגענו אפילו לכל האמהות, כדי להתחיל איתן את תהליך האישור הארוך".
ד"ר ברנסבורג-צברי הוסיפה: "הימצאותן של נשים בחזית הקרב היא כבר לא בגדר סימן שאלה, ואני מקווה שאמהות שמתגייסות למילואים היום – יודעות שהילדים שלהן נמצאים בידיים טובות ויקבלו את ההזנה הבסיסית, אהבה של אמא – גם אם זו לא האמא הביולוגית של התינוק. בסופו של דבר, זה הרבה יותר גדול מהצלת חיים רגילה, וכיום ישראל בעצם מיישמת את ההנחיות הנפוצות בעולם, לפיהם ברירת המחדל להזנת תינוקות היא חלב אם ורק בהיעדרו – יינתן מזון תינוקות, שהוא בגדר מזון חירום. חלב האם בעצם מציל חיים בצורה הכי בסיסית שיש".
סמנכ"לית שירותי הדם במד"א, פרופ' אילת שנער הוסיפה: "חשוב להבין כי בנוסף לפגים רבים בישראל שאין באפשרות האם להניק או לשאוב חלב עבורם ישנם פגים ותינוקות שהתייתמו, שאימהותיהן נחטפו או נפצעו, או שאימהותיהן גויסו לצה"ל וגם הם זקוקים לתרומת חלב מצילת חיים. בזכות נשים התורמות את עודפי החלב שלהן הבנק הלאומי לחלב אם של מד"א פועל ומציל חיים כבר מספר שנים ואני מבקשת לומר תודה לאותן מתנדבות בעלות לב ענק. בימים אלו הצטרפו למאגר התורמות הוותיקות שלנו כ-200 נשים מניקות נוספות וכ-700 נשים נוספות נמצאות כעת בשלבי קליטה ויתחילו לתרום גם הן בזמן הקרוב. אני קוראת לכל האימהות המניקות בישראל, שביכולתן לתרום ולסייע, ליצור עימנו קשר ולהצטרף למאגר המרגש של תורמות מנות חלב - כדי שיחד, כחברה, נוכל להציל, במיוחד בימים קשים אלו, כמה שיותר פגים ותינוקות".
מנכ"ל מד"א אלי בין סיכם: "הקמת והפעלת הבנק הלאומי לחלב אם, הבנק הראשון והיחיד מסוגו בארץ, ע"י מגן דוד אדום אפשרה שיפור משמעותי באמצעים, בטיפול ובאספקת חלב אם הנדרש לפגים וילודים אחרים, שזקוקים לתזונת חלב-אם באיכות ובטיחות עליונה. שיתוף הפעולה המבורך בין מגן דוד אדום ומשרד הבריאות, במיוחד בימים אלו של מלחמת 'חרבות ברזל', בהם הצורך בחלב-אם עלה באופן משמעותי, מאפשר איחוד של הניסיון והידע של כל אחד מהגופים בפרויקט החשוב הזה, שמטרתו אחת: שיפור סיכויי חיות ובריאות של פגים וילודים בישראל. אני מבקש להביע את הערכתי העמוקה לתורמות חלב האם אשר כולן נרתמות למטרה אחת נעלה - להציל חיי פגים ותינוקות".
התרעות פיקוד העורף