פרופ' רונית אנדולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות סיפרה על הדרכה ליולדות לתזונה נכונה ובריאה – כדי למנוע השמנת יתר, לאנשים עם השמנת יתר סיכון פי שבעה לפתח סוכרת, סיכון פי שלושה לפתח סוכרת וירידה פי שלושה בפוריות אצל גברים ונשים. בנוסף, כ-55% מאבחוני הסרטן בגברים ו-24% מאבחוני הסרטן בנשים קשורים לעודף משקל והשמנה.
היא הזהירה כי אם המגמה תימשך הרי שבעוד שש שנים 12.8% מהילדים בגיל 14 יסבלו מהשמנה, פי 4.2 מההתפלגות הנורמאלית. אצל המבוגרים, המשך המגמה הנוכחית יביא בעוד שש שנים ל-25% מהמבוגרים עם השמנה ול-58% שיסבלו מעודף משקל. לדבריה, ההוצאות הישירות והעקיפות של התופעה, הן 20 מיליארד שקלים בשנה, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי.
לדבריה, המשרד מעודד ב-20 מיליוני שקלים בשנה את קופות החולים להקמת מרפאות בטיפול בהשמנת-היתר. עוד עולה מהנתונים כי חלה עליה בשיעור המעשנים: אחד מכל חמישה ישראלים בגילי 16 עד 74 מעשן, רובם גברים ממעמד סוציואקונומי יותר נמוך. העישון הישיר והעקיף גורם לכ-8,000 מתים מדי שנה.
ח"כ אברהם בצלאל, מיוזמי הדיון, אמר כי ההשלכות של שתי התופעות הן פגיעה באיכות החיים, ביכולת ההשתכרות ובאי גיוס לצה"ל. פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, הדגיש את הדחיפות הנדרשת בטיפול בהשמנת ועישון היתר, בגלל השיעור הרחב של האוכלוסייה הרלוונטית לתופעות אלו, והתרחבות הנתונים מדי שנה.
"יש חשיבות עליונה בצמצום הפערים בבריאות" אמר ח"כ יוני משריקי, יו"ר ועדת הבריאות, "בכוונתי לקיים שורת דיונים כדי לקדם מענים ותוכניות ייעודיות למניעת השמנה ועישון בקרב ילדים ובני נוער". משריקי קרא למתן דגש על מניעה - באמצעות חינוך לבריאות, הכשרה של רופאי ילדים ומשפחה לטיפול בתחום, והקמת מרפאות רב תחומיות לטיפול קבוע בהשמנה בעיקר בפריפריה ובקרב אוכלוסיות ייעודיות.
כצעד ראשון התבקש משרד הבריאות לבחון להכיר בתופעת ההשמנה כמחלה. בתוך כך התבקשו משרדי החינוך והבריאות להעביר לוועדה את התוכניות לצמצום העישון וההשמנה במגזר הערבי והחרדי.
התרעות פיקוד העורף