אברמוביץ', אשר נמצא ברשימות סנקציות שפרסמו על ידי ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי, ביקש להעביר כספים לזק"א כתרומה אך בקשתו נדחתה על ידי בנק מזרחי לאור חובתו לקיים מדיניות של ניהול סיכונים וחשש לפגיעה בבנק, ככל שיש בכך משום עקיפה של הסנקציות שהוטלו על אברמוביץ'.
במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי הוגשה לבית המשפט עמדת היועמ"שית. במסגרתה צוין כי נוכח עמדתו המקצועית של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, אין מקום להתערבות בניהול הסיכונים של תאגיד בנקאי וכי סירובו של הבנק, המתחייב ממדיניות ניהול הסיכונים שקבע בהתאם לחובתו על פי דין – הוא סירוב סביר.
למרות זאת, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת זק"א והורה על העברת הכספים. על החלטה זו הגיש הבנק ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת הליך הערעור הוגשה על ידי עו"ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה עמדתה של היועמ"שית.
שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי שטייניץ קיבלה את עמדתה של בהרב-מיארה, שהביאה את עמדת בנק ישראל שתמכה בעמדתו המקצועית של בנק מזרחי. בהחלטה נקבע בין היתר, כי על אף ההכרה בחשיבות פעילותה של זק"א - הסיכונים הנשקפים לבנק כתוצאה של אי כיבוד משטר הסנקציות הבינלאומיות, כפי שהוצגו על ידי המפקח על הבנקים, אשר הוא הגורם המקצועי המופקד על פעילות הבנקים ובעל המומחיות בנושא, ובהתחשב בעוצמת הנזק הפוטנציאלי לבנק ולאינטרס הציבורי נכון היה להימנע מהחלטה המאפשרת את הכספים ומבטלת את החשש להתממשות הנזקים, באופן המעמיד את הבנק ואת האינטרס הציבורי בסיכון.
התרעות פיקוד העורף