על פי אומדנים ראשוניים של גופי צרכנות שונים, במהלך מלחמת חרבות ברזל חלה עליה משוערת של כ- 15% בהיקף צריכת ממתקים ומזונות עתירי סוכר. בחלק מתתי הענפים בתחום, כדוגמת שוקולד וגלידה, העלייה גבוהה אף יותר ומוערכת בשיעור של כ – 19%. הסיבה לכך טמונה במושג 'אכילה רגשית'. מדובר על דפוס התנהגות בו אנו נוטים לעשות שימוש במזון כאמצעי התמודדות עם רגשות שליליים ועם מצוקה רגשית, כמו חרדה, תסכול, עצב, ריקנות ושעמום.
כך מתארת אורלי פנחס את האכילה הרגשית שחוותה לאחר שעברה תאונת דרכים: "עברתי תאונת דרכים קשה והאוכל ניחם אותי, הייתה לי מטפלת שזו הייתה הדרך שלה לפנק אותי. הגעתי ל103 קילו. עברתי טיפול גמילה מסוכר ופחמימות ממכרות במכון אברהמסון והיום אני 21 קילו פחות."
המלחמה הארורה 'הציפה נפשית' את הציבור הישראלי ומומחים בתחום הפסיכיאטריה מגדירים זאת כטראומה קולקטיבית, שהתעצמה בשל החשיפה לתכנים אלימים ולדיווחים הטראגיים והאין סופיים של גופי החדשות. אי לכך, אין זה פלא כי חלה עליה בהיקף צריכת מזונות עתירי סוכר. מה מסתתר בתוך מולקולת הסוכר שהופכת אותו לרכיב מזון מנחם כל כך? מדוע מדענים קושרים בינו ובין צריכת סמים סינטטיים ואיך בכל זאת נמנעים מעליה במשקל? צללנו לתוך שלל המחקרים שנערכו בנושא, ליקטנו 3 ממצאים מעניינים וחזרנו עם תובנות ועצות מועילות למניעת עלייה במשקל.
לדבריו, זוהי תגובה פיזיולוגית וכימית המובילה לכך שהמוח "מתגמל" אותנו על אכילת מזונות אלו ומעודד אותנו לחזור ולצרוך אותם שוב ושוב. מכאן נובעת תחושת התשוקה וה -"חשק" למאכלים האהובים עלינו כשאנחנו עצובים או מתוחים. תגובה זו מתעצמת דווקא במצבים של לחץ, שעמום או עצב - כאשר רמות הדופמין והסרוטונין בגוף נמוכות יותר ולכן השאיפה ל"הזרקה" נוספת שלהם גוברת. כמו כן, מחקרים מצאו כי לאחר זמן לא רב מרגע צריכת אותם רכיבי מזון, ריכוזם של הורמונים אלו במוח צולל מתחת לרמת הבסיס שהייתה בגופנו טרום אכילתם.
לפיכך, אין זה מקרי כי המדע קושר את הסוכר והסמים גם יחד: השימוש הראשוני בשניהם מביא לעלייה דרמטית בריכוז ההורמונים האמורים, אולם בהמשך, אנו חווים ירידה בתחושת ההנאה, שבתורה גורמת לנו לרצות להעלותה. סוג של מעגל קסמים שטני. אז איך יוצאים מהמעגל? נגמלים מסוכר ופחמימות ממכרות, מציין אהוד אברהמסון.
אי לכך, ככל שאנו צופים יותר בטלוויזיה, כך גדלה בהתאמה גם הצריכה של מזונות 'מותאמים לצפייה', כדוגמת ממתקים שונים. אולם הבעיה אינה מסתיימת בכך: מחקרים מצאו כי קיים קשר גם בין צפיה בטלוויזיה לבין שחרור של דופמין. בשורה התחתונה – המלחמה מייצרת את הצורך להיות בשליטה, שבתורו מתורגם לעליה בצריכת חדשות, שמלווה כאמור בצריכת מתוקים, כך שכל אלו גם יחד מובילים לעליה גבוהה מאוד בשחרור דופמין. הבעיה היא כי מה שעולה, בהכרח גם יורד, ובמקרה של דופמין – צולל מטה. כמו כן, לאור אותה התניה אותה הזכרנו, קיים סיכוי בלתי מבוטל כי צפייה בטלוויזיה ללא אכילת ממתקים, תוביל לעליה מתונה יותר ברמת הדופמין, מה שיחזק את הצורך 'בהזרקת' סוכר.
אז איך בכל זאת ניתן לחזק את חוסננו הנפשי ולמנוע עליה במשקל? מספר עצות שהוכחו כיעילות ביותר:
לסיכום, ישנן דרכים בריאות יותר, להעלות את מפלס הדופמין בימים טרופים אלו. צמצמו צריכה של מזונות עתירי סוכר, ומננו את זמן הצפייה במסך. בזמן שמתפנה, עשו פעילות גופנית, חבקו את הקרובים אליכם ואל תשכחו להגיד להם שאתם אוהבים מאוד.
התרעות פיקוד העורף