בטהובן חווה מגוון בעיות רפואיות, שכללו הפרעות במערכת העיכול, חירשות ומחלות כבד וכליות. רמות עופרת גבוהות קשורות בדרך כלל לכל המצבים הללו, וגם לתכונות אחרות ששויכו למלחין, כמו מזגו הידוע לשמצה, הפגיעה בזיכרון והסרבול שממנו סבל. לכן כשהחוקרים ניתחו גוש שיער בשנת 2000, שנחשב של בטהובן, הם גילו שהוא מכיל רמות עופרת גבוהות במיוחד. המסקנה הטבעית עבור חלקם הייתה שהרעלת עופרת היא זו שגרמה לבעיות הבריאות שלו ולמותו. עם זאת, מחקרים חדשים מצאו כי השיער הזה שייך לאישה ולא למלחין האגדי.
בשנה שעברה כמה חלקי שיער של בטהובן אושרו כחלק ממחקר ציון דרך שדיווח על הרצף הגנטי של המלחין. קבוצה של מומחים לרפואת מעבדה, בראשותו של ד"ר נאדר ריפאי מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, ביצעה על דגימות השיער ניתוח לבדיקת רמות רעלנים בטכניקה חדישה, המכונה ספקטרומטריית מסה.
בשורה התחתונה, עדיין לא ברור מה בדיוק גרם למותו של בטהובן. אולם חלק מהמומחים ציינו שעופרת שימשה בתעשיית ייצור היינות, המזון והתרופות במאה ה־19 באירופה. אחת האפשרויות שהועלתה היא שרמות העופרת הגבוהות בגופו מקורן ביין זול שצרך. בטהובן היה ידוע בשתיית אלכוהול רבה, כבקבוק ביום ואף יותר, כשהוא מאמין שהיין טוב לבריאות. הוא מת ב־1827 בגיל 56, כשעד לרגעיו האחרונים המשיך לשתות אלכוהול.
"אומנם הריכוזים שנקבעו אינם תומכים בתפיסה שחשיפה לעופרת גרמה למותו של בטהובן, אבל ייתכן שהיא תרמה למחלות שפקדו אותו רוב חייו", אמר ד"ר ריפאי. "אנחנו מאמינים שזה חלק חשוב בפאזל מורכב שיאפשר להיסטוריונים, רופאים ומדענים להבין טוב יותר את ההיסטוריה הרפואית של המלחין הדגול".
התרעות פיקוד העורף