לדברי יוזמי הדיון, הח"כים נעמה לזימי (העבודה), אחמד טיבי (חד"ש־תע"ל), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), ירון לוי, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי וקארין אלהרר (יש עתיד): "המלחמה דורשת התייחסות מקיפה לחוסן האישי והקהילתי של אזרחי ישראל. פסיכולוגים התפתחותיים, חינוכיים, קליניים, רפואיים, שיקומיים ותעסוקתיים מתייצבים למשימת ההגנה על חוסן זה בכל כוחם, כדי לספק מענה טיפולי ראוי ומקצועי".
לדבריהם, "מערך הפסיכולוגיה הציבורית סובל ממחסור חמור בתקציבים, בתנאים ובכוח אדם, המתבטא בהמתנה בת למעלה משנה לטיפול ולאבחון פסיכולוגיים, ובחוסר נגישות משווע של השירותים. חלק ניכר ממשבר זה נובע משכרם הנמוך של הפסיכולוגים בשירות הציבורי ביחס למקביליהם במגזר הפרטי".
פלורה קוך־דוידוביץ', חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, דיווחה על המחסור במגזר הציבורי בפרט, מחסור שמטיל עומס רב על כוח האדם הקיים, מאריך את זמני ההמתנה ופוגע בטיפול בחולים.
על פי נתוני משרד הבריאות, בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 פסיכיאטרים המתמחים במבוגרים, מהם 953 הם עד גיל 67 (כ־65.77%), כלומר, כשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה. בנוסף, היו אז 379 פסיכיאטרים לילד ולמתבגר. הסיבות למחסור הן קושי נפשי בעבודה, תיוג שלילי למקצוע וביקוש בחו"ל.
ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, הדגישה כי מספר הפסיכיאטרים עלה בשנה האחרונה ב־1% בלבד ובעוד עשור לא יוותרו רופאים בתחום, וזאת עקב תנאי העבודה הקשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים. ד"ר שלומית צפריר, מזכירת האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, סיפרה על 30 מתמחים בלבד בהתמחות זו כיום. הסיבות העיקריות הן שכר נמוך, מחסור בתנאים ושחיקה נפשית קשה בעבודה.
בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי ממשרד הבריאות, לגבש תוכנית להגדלת התקנים לפסיכיאטרים ולמתמחים בפסיכיאטריה ופסיכיאטריה של הילד, ודגש כי משרדי הבריאות והאוצר ידווחו מדי שבועיים אודות התקדמות הסכמי שכר הפסיכולוגים.
"הזעקה של הציבור על המחסור, תנאי השכר והצפיפות במחלקות בריאות הנפש חייבת להרעיד במשרדי האוצר והבריאות את אמות הסיפים", אמר ח"כ משריקי, "חובה להגיע להסכמי שכר מתגמלים, תנאי עבודה טובים ועידוד לסטודנטים לרפואה להתמחות בתחום".
התרעות פיקוד העורף