זה קורה כמעט מדי יום, וקרה שוב משעות הבוקר (שבת): שמועות בלתי פוסקות הופצו בווטסאפ, באפליקציות וברשתות החברתיות בדבר חילוץ חטופים. דובר צה"ל תת אלוף דניאל הגרי נאלץ בפעם השלישית היום, לשלול את המידע השקרי שפוגע שוב ושוב במשפחות הדואגות.
באחת ההודעות חזר הגרי על בקשתו: "בשעות האחרונות מופצות שמועות לא מבוססות על חילוץ חטופים. אני מבקש מהציבור להישמע להודעות הגורמים הרשמיים בלבד ולהימנע מהפצת שמועות כוזבות אשר פוגעות במשפחות החטופים ובציבור". גם בהודעות רבות בעבר, בהן הופצו כאמור שמועות על חילוץ חטופים והרוגים, נאלץ הגרי לקרוא לציבור שוב ושוב לחדול מהמידע הפוגעני.
ד"ר גוטמן מוסיפה כי גם הדחף לזכות בתשומת לב, משפיעה על הפצת שמועות זדונית ופוגענית: "ישנו קרב בלתי פוסק על לייקים ותשומת לב. אנשים רוצים להישאר במודעות, ומערכת התגמול שלנו רגישה מאוד לאותם חיזוקים חברתיים. הלייקים ותשומת הלב גורמים לפרץ דופמין, מרכז העונג של המוח. זו השפעה חזקה, ממכרת, עם מאפיינים של סבילות. כלומר הלייקים שאקבל עכשיו, כבר לא יספיקו לי מחר ונרצה עוד. גם העידן של תאוריות הקונספירציה שמופצות ללא הרף, מעצים את האימפולסיביות, ואת קלות הדעת בה מופצים שקרים או מידע לא בדוק ופוגעני".
"כאשר אנשים מפרסמים פוסט או הודעה הם מחפשים פעמים רבות הכרה, תשומת לב ואישור מהסביבה. הלייקים התגובות והשיתופים משמשים כמדד חיצוני לערך העצמי, ומספקים תחושת עונג רגעית. בעולם הדיגיטלי של היום, שבו הכל מתרחש במהירות, התחושה היא שכל אחד יכול להשיג רגעי תהילה קטנים, שמחזקים את הדימוי העצמי והתחושה שהוא מוערך ומוכר – גם אם רק לתקופה קצרה", מוסיף גיל.
"הפצת שמועות על פי מידע לא מבוסס יכולה לעורר תגובות קשות אצל משפחות החטופים" מסכם גיל, "החל בציפייה עזה לחזרת קרוביהם, עוררות של תקווה רבה ויכולה להסתיים בנפילה לתהום של יגון וצער כאשר הציפיות לא מתממשות וחוסר הוודאות לגבי יקיריהם נשאר כפי שהיה או לחילופין התקווה הופכת לידיעה ממומשת של אובדן. הטלטלה הרגשית הזו מגבירה את מצוקת המשפחות שנעות גם כך כבר יותר משנה בציר של בין ייאוש לתקווה".
התרעות פיקוד העורף