"לפי מה שאת מתארת פה, השאלה הראשונה שכדאי לבדוק במצב זה היא אם התמודדת לאחרונה עם איזשהו סטרס. יש אירועים שמגרים את מערכת העצבים, וזה יכול לגרום להתפתחות התופעות שאת מתארת. יש כמה סוגי רגישות לרעש: הראשון הוא פונופוביה (רגישות לרעש) שאופיינית מאוד למיגרנה. בזמן התקף מיגרנה יכולים לסבול מרגישות לאור (פוטופוביה) ומפונופוביה שמפריעה לתפקוד. לפי מה שאת מתארת, זה לא קיים אצלך כי את סובלת מזה גם לא בזמן התקף מיגרנה. עוד רגישות לרעש שקיימת נקראת היפראקוזיס. מדובר בשמיעת יתר – שמיעה יותר חזקה של כל מיני רעשים, וזה קשור לבעיה של אף־אוזן־גרון.
"לפעמים יש נוזלים באוזן, או דלקת בעצב השמיעה, שגורמים לתופעה. רגישות נוספת לרעש נקראת גם מיזופוניה – רגישות מאוד גדולה של מערכת העצבים לרעשים, ולרוב זה לסוג מסוים של רעשים. מיזופוניה נוצרת לרוב על רקע רגשי, והטיפול היחיד שיכול לעזור ולהפחית את התופעות הוא טיפול בתרופות ממשפחת ה־SSRI. תרופות אלו, במקורן תרופות נגד דיכאון, מועילות גם במצבי לחץ וחרדה, סטרס וכדומה. השימוש בכדורים אלו במצבך יכול להעלות את רמת הסרוטונין בגוף תוך כשלושה שבועות, ובכך להקל את התחושות שאת חווה".
"בהחלט. לדעתי, כדאי שתקבלי את ההצעה של הרופא. אם את חוזרת כל הזמן מדלקות בדרכי השתן, ויש שם איזה חיידק שהוא כנראה יציב – במקום להשתמש באנטיביוטיקה דרך הפה, כדאי לקבל את הטיפול בשלוש פעימות באמצעות זריקות. זו שיטה שהרבה פעמים עוזרת, ואפשר לראות תוצאות טובות. אגב, חשוב לי לציין שיש גם אנשים שמקבלים זריקה פעם בחודש באופן קבוע".
"ישנן שתי זריקות שלוקחים כחיסון נגד דלקת ריאות – הראשונה היא הזריקה הישנה, שמכסה חלק גדול מהזנים של החיידק שנקרא פנוימוקוק והוא הגורם לדלקת ריאות בקרב מבוגרים. הזריקה השנייה משלימה את כל הזנים הנוספים, ובכך מספקת את ההגנה שזקוקים לה. חשוב מאוד לקבל את שתי הזריקות כי הן מכסות את כל הזנים, נכון למה שאנחנו יודעים כרגע. מעבר לחיסון לדלקת ריאות אני ממליץ לך גם לקבל חיסון נגד שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) ובנוסף להתחסן נגד שפעת".
התרעות פיקוד העורף