חלק בלתי נפרד מבילוי כמעט מכל סוג שהוא - ובטח עם ילדים - כולל אוכל. לפני, אחרי וגם תוך כדי. צפייה משותפת בסרט בקולנוע או בבית היא בילוי משפחתי מהנה, ספונטני ומתאים בכל השנה. בפרט כשמזג האוויר קר ופחות נוח לטיול או לבילוי בגני משחקים. פופקורן הוא החטיף המזוהה ביותר עם צפייה בסרט, בכל גיל כמעט.

לרגל יום הפופקורן הבינלאומי, שחל ב־19 בינואר, בחנו את מקומו של חטיף פופולרי זה בתרבות הבילוי שלנו ואת השפעתו על הרגלי האכילה שלנו.

הגודל כן קובע?

מחקר שנערך לפני כשני עשורים באוניברסיטת קורנל בניו יורק - מעניין מאוד ורלוונטי מאי פעם - בדק מה משפיע יותר על צריכת פופקורן מחוץ לבית: גודל הכוס/ה"דלי" שבו מוגש הפופקורן או הטעם של הפופקורן. נמצא כי צופים בקולנוע שאכלו פופקורן טרי מ"דלי" גדול צרכו ב־45.3% יותר ממי שאכלו מ"דלי" בגודל בינוני. מעבר למספר הגבוה, נתון מדהים עוד יותר הוא כי צופים שקיבלו פופקורן לא טרי ב"דלי" גדול, צרכו 33.6% יותר ממי שאכלו מ"דלי" בינוני. אומנם זו כמות קטנה יותר, אך אם נביא בחשבון שמדובר במזון שאינו טעים, זו כמות עצומה ולגמרי מיותרת. כשמשקללים את כל הנתונים, מתברר ש־41% אכלו יותר פופקורן בגלל הכמות ולא בגלל הטעם או האיכות.

נשאלת השאלה, האם אנחנו אוכלים יותר מדי מזון שאנו אוהבים, או שאנחנו אוכלים יותר מדי אוכל כשיש לנו?

הסביבה והרגלי האכילה

אין ספק שגורמים סביבתיים עשויים להשפיע על הכמות שאותה אנחנו אוכלים יותר מאשר הטעם של המזון ואיכותו: אכילה בחברה או לבד, אכילה תוך כדי צפייה בסרט או קריאת עיתון לעומת ארוחה ללא פעילות נוספת במקביל. אם נעשה את ההקבלה של צריכת הפופקורן בקולנוע לארוחות בבית, נראה שלגודל הצלחות בארונות המטבח שלנו משמעות רבה. כל כמות שנגיש על צלחת גדולה תיראה סבירה, והסיכוי לאכול יותר גדל, על פי אותו מחקר מדובר ב־25%־18% יותר.

הדבר חמור במיוחד בצריכה של חטיפים באריזות גדולות, אלו מובילות לצריכה גבוהה ב־45%־30%. האכילה האגבית גורמת לכך שאנחנו לא שמים לב לכמות ולטעם.

על פופקורן וערכים תזונתיים

הפופקורן עשוי מגרגירי תירס מלא (לפני שעברו עיבוד), והתירס שייך למשפחת הדגנים מקבוצת הפחמימות. מרבית גרגיר התירס, כ־70%, הוא פחמימה, 12% בקירוב חלבון ומעט שומן 5%־4%, ולכן מקובל מאוד לשלב פופקורן בתפריט לירידה במשקל (בכוס פופקורן מוכן לאכילה, ללא תוספות של שומן, כ־30 קלוריות). הפופקורן עשיר מאוד בסיבים תזונתיים ולכן תורם להרגשת שובע.

פופקורן בקולנוע, לעומת זאת, עתיר בשומן וערכיו הקלוריים גבוהים בעשרות אחוזים: במנה הקטנה כ־250 קלוריות, בבינונית כ־450 קלוריות וב"דלי" הגדול - כמעט כפול. כמויות המלח הגדולות אומנם לא מוסיפות קלוריות - אך מזיקות לא פחות. צריכת מלח מוגברת היא בעיה שמתעצמת עם גודל המנה - ככל שהמנה גדולה יותר, אנו צורכים יותר מלח, לעיתים בלי לשים לב. צריכה עודפת של מלח עלולה להעלות את לחץ הדם, להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ולהעמיס על תפקוד הכליות. בנוסף, צריכת מלח מוגברת גורמת לתחושת צמא, המובילה לעיתים קרובות לשתיית משקאות ממותקים.

עשו זאת בעצמכם: פופקורן ביתי

הכנת פופקורן בבית מאפשרת ליהנות מיתרונותיו התזונתיים באופן מיטבי. קניית השקיות המוכנות עם גרגרי התירס שנמכרות בסופר, אינה מומלצת בגלל שימוש בשמן דקלים, השכיח בתעשיית המזון. שמן דקלים הוא רכיב נחות מבחינה תזונתית, וצריכתו גורמת גם לפגיעה בסביבה. זאת ועוד, בשקיות עצמן חומרים מזיקים שעלולים לחדור לפופקורן ולהצטבר בגוף. ההכנה לבד היא פשוטה מאוד ומאפשרת שליטה על הרכיבים והכמויות: שמן קנולה או זית, מעט מלח - עדיף זה המועשר ביוד. הכנה ביתית הופכת את הפופקורן לחטיף מזין ומהנה, והפעילות עצמה יכולה להיות חוויה משפחתית מהנה לפני צפייה בסרט:

• להשתמש בסיר בגודל בינוני עם מכסה, המתאים לכמות שתרצו להכין.
• להקפיד על חימום אחיד בטמפרטורה המומלצת 220 מעלות, להתבקעות מיטבית של הגרגירים.
• להשתמש בכמות מדודה של שמן ולתבל במתינות במלח.
• להגיש בקערה בגודל בינוני במקום בכלי גדול.

וכשיוצאים לסרט

לרבים מאיתנו חלק מהחוויה של צפייה בסרט היא אכילה של פופקורן במהלכו. אחד מחבריי אמר לי “לא אבין את הסרט אם לא אנשנש פופקורן תוך כדי". למי שמרגיש כך, אמליץ לבחור במנה הקטנה ולא להתפתות למבצע של משקה מוגז + חטיף שוקולד + פופקורן, גם אם הם משתלמים כספית. המחיר הבריאותי של צריכה מוגברת של קלוריות, שומן ומלח עלול להיות משמעותי.

עובדות נוספות על פופקורן:

1. חוקרים מצאו כי כ־3,500 שנה לפני הספירה הכינו האינדיאנים במרכז אמריקה פופקורן למאכל ולעיטור תכשיטים ופסלים.
2. החל מהמאה ה־19 נמכר פופקורן בארצות הברית בדוכנים, בשווקים, בפארקים ובכניסה לתיאטראות. בהמשך נמכר בקולנוע, והפך לאחד מסמליו.
3. רוב גרגיר התירס הוא עמילן (פחמימה). חימום של גרגירי התירס בטמפרטורה של 220 מעלות גורם למעט המים שבגרגירים להפוך לאדים שיוצרים לחץ על הקליפה הקשה ולהתבקעותה. תוך הגרגיר פורץ עם אדי המים ומתקבל פופקורן בצורתו הנפוחה. חלק מהגרגירים לא מתבקעים, כי הם מכילים כמות מים גבוהה או נמוכה יחסית או משום שהחימום היה בטמפרטורה נמוכה מדי.
4. פִּצְפּוּצֵי תִּירָס - החלופה העברית לפופקורן על פי האקדמיה ללשון עברית שנקבעה ב־1991.

הערת בטיחות חשובה: יש לזכור כי אין לתת פופקורן לילדים שגילם פחות מ־5 מחשש לחנק מגרגירי תירס שלא התבקעו. 

לא רק טעים, גם בריא: כך תהנו מפופקורן בלי להעמיס קלוריות

פופקורן הוא המאכל המזוהה ביותר עם הבהייה במסך, בבית או בקולנוע, זה לא משנה (אז זהו, שכן). איך אפשר ליהנות מהחטיף הזה בלי להסתבך קלורית ומה באמת הערכים שלו?