למרות החיוכים והאנרגיה הזמנית, אין להתעלם מהנזקים הפיזיולוגיים החמורים שהחטופים חוו במהלך השבי. גופם איבד כמויות משמעותיות של שומן ושריר, מאגרי החלבון הידלדלו, והחטופים נכנסו למצב של פירוק שריר כמקור אנרגיה (קטבוליזם). החולשה הגופנית היא תוצאה ישירה של הרעבה לאורך תקופה ממושכת, במהלכה לא קיבלו החטופים די קלוריות, חלבונים וויטמינים חיוניים. מערכת החיסון שלהם נחלשה משמעותית, מה שהופך אותם לפגיעים יותר למחלות. מחסור חמור במינרלים כמו אשלגן, מגנזיום וזרחן עלול לגרום להפרעות קצב לב חמורות ואף לקריסת מערכות.
במצבים קיצוניים, החזרת מזון מהירה מדי עלולה להוביל לתסמונת ההאכלה המחודשת, תהליך מסוכן שבו שינויים חדים במאזן המלחים בגוף גורמים לבצקת מוחית, אי-ספיקת לב ושיבוש חמור במערכת העיכול. הנזקים אינם רק פיזיים, אלא גם פסיכולוגיים ונוירולוגיים. חטופים שחווים טראומה ממושכת מפתחים לעיתים קרובות הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שגורמת לפלאשבקים, חרדות וקשיים ביצירת קשרים חברתיים. מעבר לכך, המחסור התזונתי ממושך פגע ישירות בתפקודי המוח שלהם.
תהליך ההתאוששות חייב להיות הדרגתי ומבוקר. השיקום התזונתי מתבצע בזהירות רבה, עם אספקת מזון עשיר בחלבונים, ויטמינים ומינרלים, תוך פיקוח רפואי צמוד. בדיקות דם תכופות נדרשות כדי לאזן את מצבם המטבולי ולמנוע תופעות לוואי מסוכנות. התמיכה הנפשית חשובה לא פחות, שכן רבים מהם יצטרכו להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של התקופה הקשה שעברו.
כאמור על אף שהחטופים המשוחררים נראים חייכנים ומלאי אנרגיה, היא אינה משקפת את מצבם הבריאותי האמיתי. הגוף עבר טראומה פיזית ונפשית קיצונית, הידלדלות שרירים, דיכוי חיסוני, זיהומים, פגיעה באיברים פנימיים, והם יזדקקו למעקב רפואי ממושך לצד השיקום הנפשי המשפיע גם הוא דרמטית על המצב הרפואי. רק עם הזמן ניתן יהיה לאמוד את הנזק שנגרם ולסייע להם להשתקם בצורה מלאה. בינתיים נאחל להם בריאות שלמה, שיקום מהיר, וחזרה הביתה של כל שאר החטופים הנמקים בשבי החמאס.
התרעות פיקוד העורף