במד"א תגברו כוחות עם אמבולנסים בעלי הנעה כפולה "4 על 4" וג'יפבולנסים מיוחדים עם שרשראות שלג כדי לתת מענה רפואי מהיר במקומות בהם יש קושי להתנייד עקב מזג האוויר. בנוסף יתוגברו המשמרות בחובשים ופראמדיקים. מנכ"ל מד"א אלי בין קרא לציבור להגביר את תשומת הלב למפגעים ולהיות בקשר עם בני משפחה ושכנים מבוגרים ולוודא שהם מוגנים מפני הקור.
החשש המרכזי הוא מפני היפותרמיה, תת חום המחולקת לכמה דרגות. במצב קל טמפרטורת הגוף נעה בין 32 ל-35 מעלות צלזיוס. בשלב זה רוב האנשים חשים רעד בידיים, ברגליים ובשפתיים. כאשר הטמפרטורה צונחת מתחת ל-34 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעה בשיפוט, שיכחה וקושי בדיבור. במקביל, קצב הנשימה גובר.
בטמפרטורה של 33 מעלות, מתחילות תופעות של קושי בתזוזה ואפתיה. החולים לרוב יציבים עדיין מבחינה המודינמית, כלומר במערכות לחץ הדם ותפקוד הלב, אך קצב הנשימה וקצב הלב גוברים ותפוקת השתן יורדת עד לחוסר יכולת השתנה, כדי להפחית ככל האפשר את איבוד חום הגוף.
היפותרמיה בינונית מתרחשת כאשר טמפרטורת הגוף נעה בין 28 ל- 32 מעלות, אז ממשיכה ההידרדרות: תפקוד המוח ומערכת העצבים נפגע קשות, הרפלקסים בגפיים מופחתים, זרימת השתן כמעט ומופסקת. רוב הנפגעים בטמפרטורה של 32 מעלות כבר מצויים במצב של קהות חושים.
כשהטמפרטורה צונחת ל-31 מעלות ומטה, הגוף מאבד את היכולת ליצור חום באמצעות רעד. בטמפרטורה של 30 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעות בקצב הלב. הדופק צונח, תפוקת הלב מידרדרת והמשאבה כבר אינה מסוגלת לספק דם וחמצן לאיברי הגוף.
בטמפרטורה של 28 עד 30 מעלות, האישונים מורחבים באופן ניכר ואינם מתכווצים, מה שמעיד על פגיעה מוחית קשה ביותר. מצב זה מתקרב למוות מוחי.
במצב קשה טמפרטורת הגוף מגיעה אל מתחת ל-28 מעלות, מוחמרות הפרעות קצב הלב עד שהוא פוסק. בגוף מצטברים נוזלים, הגוף אינו מגיב, לחץ הדם כה נמוך עד שאינו נמדד והפעילות המוחית אינה נראית. מתחת ל-27 מעלות, 83% מהנפגעים כבר מצויים בתרדמת.
הטיפול המיידי: חימום ופינוי מהיר לבית החולים באמבולנס
במקרה של חשד להיפותרמיה יש להזעיק עזרה ראשונה ולהתחיל בטיפול ראשוני המתמקד במניעת אובדן חום נוסף, חימום הגוף, וביצוע החייאה במצב קשה. יש להעביר את הנפגע למקום חמים במידת האפשר, להסיר מגופו בגדים רטובים או קפואים, ולכסות את כל גופו בביגוד יבש ושמיכה. במידת האפשר יש לחמם את גופו בצורה הדרגתית באמצעים הקיימים בשטח.
אם החולה מחוסר הכרה ואינו מגיב, יש להתחיל בהחייאה הכוללת פתיחת נתיב אוויר וביצוע עיסוי לב בקצב של 100 לדקה. אם קיים מכשיר החייאה "דפיברילטור חצי אוטומטי", יש לחבר אותו לחולה, לאפשר לו לאתר הפרעת קצב המכונה "פרפור חדרים" ולהעביר שוק חשמלי שישיב את הלב לפעולה תקינה.
הטיפול בבית החולים מתמקד בחימום המטופל באמצעות עירוי חם, או במקרים קשים בשטיפת הבטן בתמיסה חמה. במקביל, מטופל החולה בשלל הפגיעות באיברי הגוף. תרופות או מתן שוק חשמלי לתיקון הפרעות הקצב, הוא מחובר למכונת הנשמה ובמקרים קשים גם למכונת לב ריאה ECMO.
פגיעת קור קשה פוגעת גם באיזון חומציות הדם, המתוקנת בעירויים כמו "ביקרבונט". בשל אי ספיקת הכליות מחובר החולה לדיאליזה המסייעת לפינוי הרעלים.
במקביל ניתנים עירויים לשיפור רמת האלקטרוליטים בדם המשפיעים על כל תא ותא בגוף, אנטיביוטיקה לטיפול ולמניעת זיהומים האופייניים אף הם לפגיעות קור, וטיפול ממושך בכוויות הקור, בעיקר באזורים שהיו חשופים לקור הקיצוני.
כך תמנעו פגיעות קור - משרד הבריאות ממליץ לנקוט בפעולות הבאות
הקפידו על פעילות ותנועה, גם בעת השהות בבית, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף. יש להיוועץ עם הרופא המטפל במקרה של נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור.
התרעות פיקוד העורף