סוד השעונים הנסתרים
אנחנו נוטים לחשוב על השעון הביולוגי כעל מנגנון בודד, אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בגופנו פועל “שעון מרכזי" הממוקם במוח, באזור הנקרא הגרעין העל־כיאזמטי (בוויקיפדיה זה נקרא הגרעין העל־תצלובתי), המושפע בעיקר משינויי אור וחושך. במקביל, כמעט כל איבר בגוף, כולל מערכת העיכול, הכבד והלבלב, מצויד ב"שעון מקומי" משלו.
“שעונים היקפיים" אלה בכל איבר פועלים בתיאום עם השעון המרכזי, אך גם מושפעים באופן ישיר מזמני האכילה שלנו. מערכת השעונים המורכבת הזאת קובעת את רמת הפעילות והיעילות של האיברים השונים בתהליך עיבוד המזון.
ממצאי מחקר שפורסם ב־2019 בכתב העת היוקרתי "Cell" מדגימים זאת היטב: בשעות הבוקר הרגישות לאינסולין מגיעה לשיאה, מה שמאפשר ניצול מיטבי של גלוקוז. לעומת זאת, צריכת אותה כמות סוכר בערב עלולה לגרום לעלייה משמעותית ברמות הסוכר בדם.
ג’ט לג בלי לטוס
תאורה מלאכותית, עבודה במשמרות, טיסות למרחקים ארוכים, ובעיקר, הרגלי אכילה לא מסונכרנים, יוצרים מצב של “ג'ט לג מטבולי". לפי נייר עמדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, אכילה בשעות הלילה מקושרת לסיכון מוגבר להשמנה, סוכרת סוג 2, מחלות לב ואפילו סרטן. מחקר ישראלי שפורסם ב־2023 בכתב העת "Diabetes Care" הראה שארוחת ערב מאוחרת פוגעת ביעילות עיבוד הגלוקוז, אפילו אצל אנשים בריאים.
חום, שעות עבודה ומה שביניהם
בארץ, האקלים החם והנטייה לארוחות ערב משפחתיות מאוחרות יוצרים אתגרים מיוחדים. בחודשי הקיץ, רבים מעבירים את עיקר הפעילות לשעות הערב המאוחרות, וזה משבש את השעון הביולוגי.
עם זאת, יש גם יתרונות במסורת הישראלית-ים תיכונית. ארוחת צהריים משמעותית, כפי שנהוגה בתרבות הישראלית המסורתית, היא דווקא התנהגות תומכת מבחינת השעון הביולוגי. הבעיה מתחילה כשמוסיפים לכך גם ארוחת ערב כבדה ומאוחרת.
חשוב להדגיש שהמטרה היא שיפור הדרגתי. גם שינויים קטנים בתזמון הארוחות יכולים להוביל ליתרונות בריאותיים משמעותיים. מומלץ להתייעץ עם תזונאי/ת מוסמך/ת לקבלת המלצות מותאמות אישית.
גישת השעון הביולוגי מציעה תפיסה חדשה או לפחות מעודכנת: להתייחס לא רק למה שאנחנו אוכלים, אלא גם למתי. ייתכן שהשעון הביולוגי טומן בחובו את המפתח להבנה טובה יותר של התזונה הנכונה. ככל שהמחקר מתקדם, נראה שהאמרה המיוחסת לרמב"ם “אכול ארוחת בוקר כמלך, צהריים כנסיך וערב כעני" הופכת מחוכמה עממית למדע מבוסס.
התרעות פיקוד העורף