אנחנו מבלים כשליש מהיממה במיטה – אך לא לבד. אלפי מיקרואורגניזמים, חלקם מזיקים, שוהים איתנו בין הסדינים. ככל שאנחנו דוחים את החלפת המצעים, כך הולכת ומתרחבת אוכלוסיית הפולשים: חיידקים, פטריות, פרזיטים, תולעים מיקרוסקופיות וקרדית אבק הבית – כולם ניזונים מהסביבה הלחה, מהשיער, מתאי העור המתים שאנחנו משאירים אחרינו, ומהנוזלים שמצטברים על גבי הסדינים במהלך הלילה.
המצעים, במיוחד כשהם לא מוחלפים בתדירות מספקת, הופכים למצע גידול לחיידקים. תאי עור מתים שאנו משילים בלילה מספקים להם מזון שופע. יחד עם הזיעה, הרוק, השומן מהעור ונוזלים נוספים – נוצרת שכבת גידול אידיאלית להתפתחות של סטפילוקוק, אשריכיה. קולי, פטריות ממשפחת הקנדידה, ולעיתים אף תולעים זעירות הנפלטות מצואת בעלי חיים ביתיים או בני אדם.
פרזיטים נוספים שאינם נראים לעין, כמו סרקופטס – טפיל הגורם לגרדת – עלולים להתרבות במצעים שאינם מוחלפים. גם תולעי מעיים מסוג אנטרוביוס, נפוצות בעיקר בילדים, עלולות להישאר על הסדין ולהדביק מחדש את המשתמש.
המצעים הם גם גן עדן לקרדית אבק הבית – יצור מיקרוסקופי הניזון מתאי עור מתים ומייצר הפרשות המהוות אלרגן חזק. מאות אלפי קרדיות עשויות לשכון במזרן, בכרית ובשמיכה, ולעורר תגובות אלרגיות כמו נזלת כרונית, גירוי עיניים, שיעול לילי ואף אסתמה.
גם האבק עצמו שנצבר על גבי המצעים – במיוחד בחדרים מאווררים פחות – מזרז את התרבות הקרדית, ועשוי להכיל שיירי עובש, לכלוך, שערות בעלי חיים וחלקיקים נוספים מהסביבה.
לצד העור, הזיעה היא אחד הגורמים המרכזיים לזיהום כלי מיטה. אדם ממוצע מאבד בלילה כחצי ליטר נוזלים דרך הזעה – ובקיץ המספרים גבוהים אף יותר. חלק מהזיעה נספגת במצעים, יוצרת ריח לא נעים ומקדמת התפתחות חיידקים ופטריות.
גם רוק, נוזל זרע, הפרשות וגינליות או טיפות שתן (לעיתים בלתי מורגשות) נשארים על גבי הסדינים – בעיקר בקרב ישנים בעירום או כאלה עם שלפוחית רגישה. בקרב תינוקות, חולים סיעודיים, נשים לאחר לידה, אנשים עם דלקות בדרכי השתן או שלשולים – תדירות ההחלפה צריכה להיות גבוהה משמעותית.
כל כמה זמן להחליף?
גם הכריות שומרות סודות
מחקרים מצאו כי כריות שאינן מכובסות עלולות להכיל שיירי צואה של חרקים, פטריות, אבק חקלאי, וקרדיות מתות. את כיסוי הכרית יש להחליף אחת לשבוע, ואת הכרית עצמה – לכבס אחת ל-3-6 חודשים בהתאם לסוג הבד והוראות היצרן.
התרעות פיקוד העורף