בין הבדיקות הראשונות שיבוצעו תהיה בדיקת דם רחבה, הכוללת ספירת דם. הבדיקה הזו תזהה אם אלכסנדר סובל מאנמיה, תופעה שכיחה בקרב שבויים שסבלו מתזונה ירודה או דימום פנימי. רמות נמוכות של המוגלובין או ברזל עשויות להעיד על עייפות כרונית, חולשה ואי סבילות למאמץ - מצבים שבהם לא ניתן לאשר טיסה.
בדיקות הדם יורחבו גם למדדי תפקודי כליות וכבד, מדדי דלקת ומלחים כמו נתרן, אשלגן, מגנזיום וזרחן, וגם רמות אלבומין - חלבון שמעיד על מצב תזונתי כללי. חוסר באלבומין עלול להצביע על תת-תזונה חמורה או על דלף חלבונים ממערכת העיכול - ממצאים שיחייבו דחיית נסיעה.
לצד בדיקות הדם, עידן אלכסנדר גם עשוי לעבור בדיקת דופלקס ורידים של הרגליים (אולטרסאונד דופלר), בדיקה לא פולשנית המתבצעת באמצעות גלי קול ובודקת אם קיימים קרישי דם בוורידים העמוקים של הרגליים – DVT. אם מתגלה זרימה לקויה, מצב נדיר בצעירים בריאים, קיים חשש לקריש דם האוסר טיסה ודורש הזרקה של נוגדי קרישה.
במקרה של סימפטומים נשימתיים כמו קוצר נשימה, כאב חד בצד החזה או שיעול יבש – מתבצע גם CT אנגיוגרפיה ריאתית, הדמיה מתקדמת המדגימה את עורקי הריאות ויכולה לאבחן תסחיף ריאתי - מצב שבו קריש דם נודד מהרגליים ונתקע בעורקי הריאה. תסחיף כזה הוא מסכן חיים ושולל טיסה.
במטרה לבחון את הלב, מתבצעת לרוב גם בדיקת אקו לב המזהה אם קיים עומס על חדר ימין, מה שעלול לרמוז על תסחיף ריאתי הנגרם מקריש דם. גם פה ממצאים חריגים ימנעו טיסה.
לאחר הבדיקות הקרדיו-וסקולריות, ייבחן גם מצבו המטבולי של אלכסנדר. הפרעה באיזון המלחים בגוף היא מסכנת חיים, בפרט בגובה טיסה של 30 אלף רגל מעל הקרקע. אחת התסמונות המסוכנות היא "סינדרום ההאכלה מחדש" - מצב שבו הגוף אינו מצליח להתמודד עם החזרת תזונה לאחר תקופת רעב. סימנים לכך כוללים ירידה במגנזיום, זרחן ואשלגן, בצקות, אי ספיקת לב או חוסר סבילות לאכילה רגילה.
התרעות פיקוד העורף